מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

הערך של בדיקת שדה ראייה 10-2 בחולי גלאוקומה עם נזק התחלתי בשדה 24-2

 

צורות הפגיעה השכיחות בשדה הראייה המשמשות לזיהוי ומעקב של נזק לשדה הראייה שנגרם בגלאוקומה, כוללות את האזורים המיד-פריפריים והמקולריים, שמתגלים בבדיקות שדות ראייה  30-2 ו- 24-2. המקולה כוללת בערך 40 אחוז מכל תאי הגנגליון של הרשתית, אולם הפיזור האחיד של נקודות הבדיקה בשדות הראייה גורם לכך שיחסית נדגמים מעט נקודות מהמקולה בשדות הראייה השגרתיים.

לדוגמא, רק 12 נקודות מצויות ב- 10 המעלות המרכזיים של מבחן 24-2 של המפרי, בעוד ששאר 42 הנקודות שנבדקות מתייחסות לשטחי הרשתית שמכילים רק 15 אחוזים מתאי הגנגליון. 

לכן לא מפתיע שלאחרונה מתעניינים בפרימטריה וב- OCT של המקולה, בגלל הידיעה שאולי אפשר לזהות מוקדם יותר נזק גלאוקומטוטי והתקדמות שלו על ידי בדיקות של המקולה.

 

פרסומים בעבר הראו שבערך עשרה אחוזים מהפגיעות בשדה הראייה מודגמות בחומרה רבה יותר בשדה 10-2 בהשוואה לשדה 30-2. תוך שימוש במטודולוגיה אחרת, דווח שהצפיפות של נקודות הבדיקה בבדיקות השגרתיות הייתה מספקת כדי לזהות הופעת פגמים בשדה הראייה בחולים עם לחץ מוגבר ואין צורך להוסיף נקודות בדיקה.

 

לעומת זאת, דיווחים מאוחרים יותר שהשוו בדיקות 24-2 ל- 10-2 הניבו מסקנות שונות. קשה להגיע למסקנה בנוגע להשוואות כאלה כי המחקרים היו באוכלוסיות שונות ותוך שימוש בשיטות הערכה שונות.

 

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לקבוע אם בדיקת שדה ראייה 10-2 במכשיר המפרי זיהתה שיעור גבוה יותר של שדות עם פגיעה מרכזית בהשוואה לבדיקת 24-2 בקרב חולים עם נזק התחלתי ידוע ומוגדר לשדה הראייה. נבדק גם אם הממצאים חזרו על עצמם בשתי בדיקות עוקבות.

 

החוקרים היו ממחלקת העיניים ומדעי הראייה של אוניברסיטת Dalhousie ומרשויות הבריאות של נובה סקוטיה בהליפקס, קנדה.

 

המחקר היה פרוספקטיבי, וכלל עין אחת של 97 חולי גלאוקומה פתוחת זווית ושל 65 משתתפים בריאים כקבוצת ביקורת. כולם עברו בדיקות שדה ראייה 24-2 ו- 10-2. רק 12 נקודות הבדיקה המרכזיות בשדות 24-2 הושוו לבדיקות 10-2.

 

הביצועים של שתי הבדיקות הושוו בנוגע לארבעה קריטריונים: הסטייה הטוטלית (total deviation-TD), ה- pattern deviation (PD), וכן הערכה ברמות של 5% ו- 2%. הבדיקות בוצעו עבור שני צמדים של בדיקות מעקב בהבדל של ארבעה חודשים.

 

הממצאים הראו שהרגישות של כל הבדיקות של שדה 24-2 הייתה גבוהה יותר עבור כל הקריטריונים למעט PD. בחולים עם פגיעה בשדה הראייה בשתי השדות, החפיפה הייתה בין 60% ל- 86% בהתאם לקריטריון. במהלך המעקב, ה- repeatability של התוצאות (שתי הבדיקות לא תקינות, כל אחת מהן לא תקינה, או שתיהן נורמליות), הייתה בין 55% ל- 70% של החולים.

 

מסקנת החוקרים הייתה שבקרב חולי גלאוקומה עם נזק התחלתי בבדיקת שדה ראייה 24-2, הייתה עדות מועטה לכך שתוספת בדיקת שדה ראייה 10-2 הוסיפה פגימות נוספות בשדה הראייה המרכזי על אלה שזוהו באמצעות שדה 24-2. אי לכך ההחלטה השקולה היא להשאיר את בדיקות שדה הראייה 10-2 למעקב אחר חולים נבחרים בעלי סיכון גבוה יותר להתקדמות נזק בשדה הראייה המרכזי.