נכתב על ידי ד"ר שירי סודרי, מומחית למחלות רשתית וזגוגית, מחלקת עיניים, רמב"ם הקריה הרפואית לבריאות אדם

המידע המוצג מוגש בחסות חברת רוש ומעודכן נכון למרץ 2021.

כנס ה Angiogenesis, Exudation and Degeneration עוסק בהעמקת הידע אודות הטיפולים הקיימים והפיתוחים החדשים של תרופות נוגדות VEGF, כמו גם הבנה של תרופות נוספות שנמצאות בשלבי פיתוח ומחקר קליני לטיפול במחלות רשתית אקסודטיביות ואחרות.

בסקירה קודמת של תכנים מהכנס שנערך בפברואר השנה התייחסנו לעיכוב משולב של Angiopoietin-2 (Ang2) & VEGF, הרציונל הפתופיזיולוגי וחשיבותו בטיפול במחלות וסקולריות של הרשתית. בסקירה הנוכחית נתמקד בדיווח אודות 2 חידושים טיפוליים.

בכנס הוצגו תוצאות מחקרים קליניים שבדקו את היעילות והבטיחות של Faricimab, נוגדן בי-ספיציפי הנקשר ל VEGF-A כמו גם ל  Ang2שפותח כתכשיר המיועד להזרקה תוך עינית. כזכור, ההשערה היתה שעיכוב Ang2/VEGF-A יאפשר מרווח טיפולי ארוך יותר בהשוואה לעיכובVEGF  בלבד. הנחה זו נבדקת כעת באופן מבוקר ב Tenaya & Lucerne, שני מחקרים רב-מרכזיים פאזה 3 שמטרתם להעריך את היעילות והבטיחות של Faricimab בהשוואה ל Aflibercept, כמו גם את פוטנציאל עמידות הטיפול (durability) בnvAMD במהלך 112 שבועות. פרוטוקול המחקר כולל גישה טיפולית מותאמת אישית על פיה בשבועות 20 ו-24 בהיעדר סימני פעילות של המחלה ניתן לרווח את הטיפול ב Faricimab ע"פ קריטריונים מוגדרים מראש כך שהטיפול ניתן אחת ל 8 עד 16 שבועות, בעוד שבקבוצת הביקורת Aflibercept ניתנה בקביעות כל 8 שבועות. המדד העיקרי שנבדק הוא non-inferiority של טיפול ב Faricimab בהשוואה ל Aflibercept מבחינת השינוי הממוצע בחדות הראייה בתום 40, 44 ו 48 שבועות.

בשני המחקרים יחד (Lucerne & Tenaya) נכללו 1329 מטופלים. בחודש ינואר השנה דווח כי בשני המחקרים חלה השגת ה Primary endpoint, קרי בשניהם נמצא כי בתום 48 שבועות השיפור הממוצע בראייה בתגובה לטיפול ב Faricimab בתדירות עד כל 16 שבועות היה לא פחות טוב בהשוואה לשיפור שנמדד בתגובה ל Aflibercept. כ 45% מהחולים בקבוצת ה Faricimab אכן טופלו במרווח הזרקה של אחת ל 16 שבועות, מה שמעיד על ההשפעה ארוכת-הטווח של התרופה ועל יכולתה להוביל להפחתה ניכרת בעומס הטיפול.

בשני המחקרים דווח כי הטיפול נסבל היטב וכי לא נצפו תופעות בטיחות משמעותיות. תוצאות השנה השנייה של המחקר נאספות בהווה, ויעידו על פרופיל היעילות של עיכוב משולב בעיניים עם nvAMD גם לטווח ארוך יותר.   

גם בתחום הטיפול ב DME דווחו תוצאות מעודדות בתגובה ל Faricimab. בעת הנוכחית מתקיימים ה Yosemite & Rhine, שני מחקרים רב-מרכזיים פאזה 3 הנערכים בלמעלה מ 350 אתרים בעולם, בינהם גם מספר מרכזים בישראל. שניהם מתוכננים להעריך את היעילות, פוטנציאל העמידות (durability) והבטיחות של Faricimab בהשוואה ל Aflibercept במשך 100 שבועות.

המשתתפים בקבוצת ה- Aflibercept קיבלו הזרקה כל 8 שבועות באופן קבוע. בשתי קבוצות המחקר של Faricimab 6mg ניתנו מספר מנות העמסה חודשיות ולאחריהן המשך טיפול בתדירות קבועה כל 8 שבועות, או לחלופין בתדירות שמותאמת אישית לדרגת פעילות המחלה בכל מטופל ע"פ מדדים של חדות ראייה ועובי המקולה ובהתאם להגדרות שנקבעו מראש (personalized treatment interval).

מדד התוצאה העיקרי היה השינוי הממוצע בחדות הראייה שנמדד כעבור 48 עד 56 שבועות, כאשר בקרב אוכלוסיית המטופלים המלאה נבחנה non-inferiority של Faricimab, ואילו בקרב מטופלים שהיו treatment-naive בתחילת המחקר נבדק גם האם טיפול ב Faricimab היה טוב יותר Superior)) לעומת Aflibercept.

בשני המחקרים (Yosemite & Rhine) שכללו יחד 1891 מטופלים, דווח כי בכל קבוצות הטיפול חל שיפור דומה בחדות הראייה עם רווח של כ 10-11 אותיות בקירוב כעבור שנה. בשני המחקרים הושג מדד התוצאה העיקרי, דהיינו בשניהם דווח כי הטיפול ב Faricimab בתדירות כל 8 שבועות כמו גם בתדירות מותאמת אישית היה לא פחות טוב (Non-inferior) מבחינת השיפור הממוצע בחדות הראייה בהשוואה ל Afliberecpt. לא פחות חשוב מכך, יותר ממחצית המשתתפים בקבוצת הטיפול בתדירות המותאמת אישית אכן הגיעו לשבוע 52 של המעקב כאשר הם מטופלים בתדירות כל 16 שבועות.

יחד עם זאת, גם בניתוח נפרד של תוצאות הראייה בקרב קבוצת המשתתפים שהיו treatment-naive, לא נמצאה עדיפות (Superiority) של הטיפול בFaricimab לעומת Aflibercept. תוצאות השנה השנייה ירחיבו את ההבנה של יעילות גישה זו לטווח ארוך יותר.

במושב נוסף ומרתק שעסק בטיפול ב nvAMD וברטינופתיה סוכרתית פרופ' פיטר קמפוצי'ארו מ Johns Hopkins School of Medicine הציג פיתוח חדשני של טיפול גנטי הניתן בהזרקה סופרא-כורואידלית. בניגוד לגישה האופיינית של הזרקה תת-רשתית המבוצעת במהלך ויטרקטומיה לצורך gene therapy, להזרקה סופרא כורואידלית קיימים מספר יתרונות.

בראש ובראשונה, מודלים פרה-קליניים כמו גם תצפיות המצטברות בבני אדם מלמדים כי גישה זו הנה בטוחה ופשוטה לביצוע. במקרים של הזרקת וקטור ויראלי הנושא טיפול גנטי, גישה זו מאפשרת התפשטות של התמיסה המוזרקת בכל החלל הפוטנציאלי שבין הכורואיד וה RPE, מה שמאפשר הדבקה יעילה שמובילה לביטוי של הגן המושתל באזור נרחב של הרשתית. הזרקות במספר אתרים באותה עין יכולות לשפר את פרופיל ההדבקה (transduction) אף מעבר לכך.

הישימות של גישה זו נבחנה עבור RGX-314 (Regenxbio), שהנו וקטור מסוג AAV8 הגורם לביטוי של אתר Fab של נוגדן מעכב VEGF. הזרקה סופרא-כורואידלית של RGX-314 במודל חולדה גרמה להפחתה משמעותית בדלף פתולוגי מכלי דם רטינליים וכורואידליים, כאשר מידת עיכוב ה VEGF היתה דומה לזו שהתקבלה לאחר הזרקה תת-רטינלית של המעכב. במחקרי רעילות מקיפים לא נצפתה עדות להשפעה בלתי רצויה של הטיפול.

גישה זו בטיפול ב nvAMD נבחנת כעת במחקר קליני פאזה 2 (Aaviate), שבו היעילות והבטיחות של RGX-314 בהזרקה סופרא-כורואידלית נבדקת בהשוואה למתן חודשי של Ranibizumab.

באופן דומה, מחקר נוסף פאזה 2, Altitude, בוחן את היעילות של טיפול זה ברטינופתיה סוכרתית. יתכן וטיפול גנטי יהווה בעתיד אפשרות יעילה ובלתי-פולשנית לטיפול במחלות וסקולריות של הרשתית.

References

1. Heier JS. Faricimab in neovascular age-related macular degeneration: Phase 3 TENAYA and LUCERNE study results. Presented at Angiogenesis, Exudation and Degeneration 2021 Meeting, Feb 2021.
2. Wykoff CC. Faricimab in diabetic macular edema (DME): YOSEMITE and RHINE Study Results. Presented at Angiogenesis, Exudation and Degeneration 2021 Meeting, Feb 2021.
3. Campochiaro PA. Suprachoroidal gene therapy for exudative AMD and diabetic retinopathy. Presented at Angiogenesis, Exudation and Degeneration 2021 Meeting, Feb 2021.
4. Ding K, Shen J, Hafiz Z, et al. AAV8-vectored suprachoroidal gene transfer produces widespread ocular transgene expression. J Clin Invest 2019;130:4901-4911.

המידע המוצג מוגש כעדכון מדעי ואולם אין בו בכדי לעודד או להשפיע על שימוש בתכשיר כלשהו ו/או שלא בהתאם לתנאי רישומו. כתבה זו מכילה מידע בנוגע לתכשירים שאינם רשומים בישראל ו/או להתוויות שאינן מאושרות לתכשירים שיוצגו. למידע הקובע בקשר לתכשיר כזה או אחר יש לפנות לעלון לרופא המאושר על ידי משרד הבריאות אותו ניתן למצוא באתר:

https://data.health.gov.il/drugs/index.html#!/byDrug&quot ;