עליית לחץ תוך עיני בעקבות ניתוח ירוד
 

למרות שעליית לחץ תוך עייני לאחר ניתוח ירוד לא נדירה, המשמעות הקלינית של עליות לחץ אלה תלויות בפגיעות עצבי הראייה של החולים ומידת ההשפעה של התנודתיות בלחץ.  מעט מחקרים קודמים בדקו עליות לחץ תוך עיני לאחר ניתוח. גורמי הסיכון שנמצאו לעליית לחץ תוך עיני בתקופה הקרובה שלאחר הניתוח כללו אבחנה של גלאוקומה, שימוש בחומר ויסקואלסטי, שימוש בסטרואידים, קוצר ראייה וניסיון המנתח. נמצא שגורמים כמו איבוד זגוגית, טראומה לעין בעבר, גלאוקומה, ומגזר גברי של המנותח גם הם תורמים לעליית לחץ תוך עיני. חשוב להכיר את גורמי הסיכון האפשריים, במיוחד בחולים פגיעים עם נזק לעצב הראייה, בגלל האפשרות לפגיעה נוספת ובלתי הפיכה בעצב.
 

 American Academy of Ophthalmology (IRIS) Registry (Intelligent Research in Sight) הינו בסיס מידע שמכיל רישומי בריאות אלקטרוניים לאומיים, שזהות החולים הוסרה מהם, על מיליוני חולים בארה"ב. זהו מאגר מידע לאומי הגדול ביותר של תחום רפואי, אשר ביולי 2023 כלל מידע על יותר מ- 423.4 מיליון ביקורי חולים במרפאות, של יותר מ- 70.1 מיליון חולים. הוא שימש למחקר של התוצאות הקליניות בנושאים שונים הכוללים לחץ תוך עיני, טרבקולופלסטיקה עם לייזר, MIGS, ניתוחי TUBE, וניתוחי ירוד. מחקר שבוצע לאחרונה על פני נתונים מה- IRIS בדק שינויים בלחץ תוך עיני לאחר ניתוח ירוד בהשוואה ללחץ התוך עיני בעין השנייה עם עדשה טבעית, ואישר שללא קשר למצב הגלאוקומה יש ירידה בלחץ התוך עיני. הנתונים הראו שקיים שלב התחלתי של עליית לחץ תוך עיני ביום הראשון שלאחר הניתוח, וירידה שלו לאחר השבוע הראשון לאחר הניתוח.

המטרה של המחקר הנוכחי לבדוק את גורמי הסיכון לעליית לחץ תוך עיני לאחר ניתוח ירוד תוך שימוש בבסיס המידע של IRIS, וכך לברר אם גורמים דמוגרפיים או קליניים ספציפיים קשורים לעליית הסיכון של עליית לחץ תוך עיני בתקופה המידית שאחרי ניתוח ירוד בשיטת פקואמולסיפיקציה. החוקרים היו מארה"ב: מפלורידה, אילינוי וקליפורניה.  המחקר היה רטרוספקטיבי ונכללו בו מבוגרים  שעברו ניתוח ירוד בלבד מינואר 2013 ועד ספטמבר 2019. עליית לחץ תוך עיני הוגדרה כלחץ לאחר הניתוח של יותר מ- 30 מ"מכספית ויותר מ- 10 מ"מ כספית גבוה מהלחץ הבסיסי במהלך השבוע הראשון אחרי הניתוח. התוצא העיקרי היה השכיחות של עליית לחץ תוך עיני כזה.
 

במסגרת המחקר נבדקו נתונים על 1,191,304 עיניים. הגיל הממוצע של החולים היה 71.3 שנים ומתוכם 61.2% היו נשים, ו- 24.8% היו עם גלאוקומה. עליית לחץ תוך עיני הייתה ב- 3.7% מכל העיניים, ב- 5.2% מהעיניים עם גלאוקומה, וב- 3.2% מהעיניים ללא גלאוקומה. ההבדל היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. גורמי סיכון ללחץ תוך עיני מוגבר לאחר ניתוח ירוד כללו לחץ תוך עיני בסיסי גבוה יותר, מגדר גברי, גלאוקומה, גזע שחור, גיל מתקדם יותר, וניתוח מסובך. סוכרת ואפקיה לאחר הניתוח היו גורמים מגנים בפני עליית לחץ תוך עיני לאחר הניתוח. נמצא שבהשוואה לחשד לגלאוקומה (glaucoma suspects), יתר לחץ תוך עיני, גלאוקומה פיגמנטרית וגלאוקומה של PXF היו עם סיכון גבוה לעליית לחץ תוך עיני לאחר הניתוח בעוד שגלאוקומה עם לחץ תקין, חשד לזווית סגורה ראשונית, וגלאוקומה ראשונית של זווית סגורה היו עם סיכון מופחת. שימוש רב יותר בתרופות נגד גלאוקומה לפני הניתוח היה כרוך בעליית לחץ לאחר הניתוח בעוד ששימוש ב- b-blocker טופיקלי היה בעל השפעה מגינה.
 

המסקנות היו שלחץ תוך עיני גבוה יותר לפני הניתוח, מגדר גברי, גלאוקומה, גזע שחור, גיל מתקדם וניתוח מסובך היו קשורים להתפתחות לחץ תוך עיני מוגבר לאחר ניתוח ירוד. סוכרת ואפקיה לאחר הניתוח היו בעלי השפעה מגינה. העיניים עם גלאוקומה התנהגו באופן שונה לאחר ניתוח ירוד בהתאם לסוג הגלאוקומה. תוצאות אלה יכולות לעזור למנתחים בתכנון הטיפול שיפחית עליית לחץ תוך עיני לאחר ניתוח ירוד.
 

Lidder AK, Vanner EA, Chang TC, Lum F, Rothman al

Intraocular Pressure Spike Following Stand-Alone Phacoemulsification in the IRIS_

Registry (Intelligent Research in Sight)

Ophthalmology 2024;131:780-789

למאמר המלא