מספר מחקרים קליניים הראו שהורדת הלחץ התוך-עיני יכולה לעכב או למנוע איבוד ראייה מגלאוקומה.  ניתן לטפל בלחץ תוך עיני מוגבר בתרופות, לייזר, או בניתוח. מקובל להתחיל בטיפול תרופתי. אנלוגים של פרוסטגלנדינים הינם השכיחים ביותר בגלל יעילותם המצוינת שמאפשרת הורדת לחץ באמצעות טיפה אחת ביום ופרופיל הבטיחות המצוין שלהם. מאידך קיימות בעיות בהתמדה בטיפול, בהצלחה לטפטף טיפה לעין, בזכירת הטיפול במקרים עם מספר סוגים של טיפות, וכן קיימות תופעות לואי כמו מחלת שטח פני העין והיפרמיה של הלחמית. הראו שעד קרוב ל- 50% מהחולים מפסיקים את הטיפול לחלוטין תוך חצי שנה, וכ- 90% מהחולים מפסיקים את הטיפול לסירוגין במהלך 3 שנים. אי ההתמדה בטיפול היה כרוך בהידרדרות של הנזק הגלאוקומטוטי בשדות הראייה.
 

להתקנים מושתלים עם שחרור קבוע של תרופות יש פוטנציאל לפתור את בעיית ההתמדה בטיפול. ההתקן התוך עיני החדש של טרבופרוסט (travoprost) כולל מיכל טיטניום עם ממברנה שמווסתת את השחרור הקבוע של התרופה. קיימים שני דגמים, האחד עם שחרור מהיר של התרופה והשני עם שחרור איטי, ששונים בעובי הממברנה. ההתקנים מוחדרים לעין באמצעות מחדר חד פעמי דרך חתך בקרנית, ומקובעים לסקלרה בזווית האירידו-קורנאלית. מחקר קליני שלב 2 במשך 3 שנים הראה ששני הדגמים נסבלו היטב והפחיתו את העול של מתן טיפות באחוז ניכר של חולים עם התקן מושתל. כעבור 36 חודשים, 63% מהחולים עם התקן עם שחרור מהיר ו- 69% מהחולים עם התקן עם שחרור איטי הפחיתו את הלחץ התוך עיני עם אותו טיפול תרופתי או עם טיפול תרופתי מופחת. שני מחקרים המבוצעים היום בודקים את היעילות והבטיחות של שני הדגמים בהשוואה לטיפול בטימולול 0.5% פעמיים ביום בחולים עם גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית או יתר לחץ תוך עיני במשך 3 שנים. במאמר הנוכחי מוצגות התוצאות הראשוניות של היעילות והבטיחות כעבור 3 חודשים.
 

החוקרים היו מארה"ב: אוקלהומה, טקסס, דרום דקוטה, אלבמה, קולורדו וקליפורניה וכן מהפיליפינים. המחקר היה רב מרכזים, עם רנדומיזציה, סמיות כפולה ועם קבוצת ביקורת. במחקר נכללו חולים עם גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית או יתר לחץ תוך עיני עם עקומת לחץ (08:00, 10:00 ו- 16:00) לפני התחלת טיפול ולחץ תוך עיני מממוצע של 21 מ"מ כספית עד 36 מ"מ כספית בממוצע בכל זמני המדידות. העיניים שהשתתפו במחקר עברו רנדומיזציה לקבלת התקן מושתל תוך עיני של טרבופרוסט עם שחרור מהיר (200 עיניים), או התקן עם שחרור איטי (197 עיניים), או טיפול בטיפות טימולול  0.5% פעמיים ביום (193 עיניים). התוצא העיקרי היה השינוי הממוצע של הלחץ התוך עיני מהלחץ בבדיקה הראשונה בבדיקות ב- 08:00 בבוקר וב- 10:00 לפני הצהריים ביום העשירי למחקר, בשבוע השישי וכעבור 3 חודשים. נבדקו תופעות לוואי.
 

נמצא שההורדה הממוצעת במהלך 6 נקודות הבדיקה הייתה בין 6.6 - 8.4 מ"מ כספית עבור ההתקנים עם שחרור מהיר, בין 6.5 ל- 8.5 מ"מ כספית עבור ההתקנים עם שחרור איטי,  ובין 6.5 ל- 7.7 מ"מ כספית עבור הטיפול בטימולול. תופעות לוואי קלות או בינוניות דווחו ב- 21.5% מהחולים עם התקן עם שחרור מהיר, ב- 27.2% מהחולים עם התקן עם שחרור איטי וב- 10.8% בחולים שטופלו בטימולול.  תופעה הלוואי הנפוצה ביותר הייתה איריטיס, שנצפתה ב- 0.5% בקבוצת ההתקן עם שחרור מהיר ו- 5.1% בקבוצת ההתקן עם שחרור איטי. תופעות לוואי אחרות היו היפרמיה, הפחה בחדות הראייה ועליות לחץ תוך עיני. היה מקרה אחד של תופעת לוואי חמורה – אנדופתלמיטיס. המסקנות היו שההתקן המושתל של טרבופרוסט גרם לירידה משמעותית בלחץ התוך-עיני במהלך 3 חודשים. בשני הסוגים של ההתקנים, עם שחרור מהיר ואיטי, היעילות הייתה לא פחותה מזו של טיפול בטיפות מבחינה סטטיסטית וקלינית, ופרופיל הבטיחות היה טוב.
 

למאמר המלא