קרטיטיס מקנדידה: אפידמיולוגיה, טיפול ותוצאותיו 

תקציר: פרופ' מרדכי רוזנר

קרטיטיס מקנדידה (candida), או קרטומיקוזיס (keratomycosis) הינה יחסית נדירה, אך מהווה סיבה חשובה לתחלואה של העין.  

השכיחות של זיהומים אלה באופן גלובלי נמצאת בעליה. חושבים שיש קשר בין האקלים  לבין התחלואה הפטרייתית. תחלואה ב- filamentous keratitis שכיחה יותר באקלים טרופי בעוד ששמרים (yeasts), שהקנדידה נמנית עליהם, מופיעים בשכיחות גדלה באזורים ממוזגים.

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לאפיין קרטיטיס מקנדידה כפי שנראתה במשך 15 שנים במרכז רפואי שלישוני בוונקובר, קנדה.

רק מעט מחקרים בעבר התמקדו רק בקרטיטיס מקנדידה ואף אחד מהם לא תאר את המחלה באזור אקלימי ממוזג. בנוסף נעשתה השוואה בין קרטיטיס מקנדידה אלביקנס (albicans)   לזיהום בזנים לא אלביקנס.

החוקרים היו ממחלקות העיניים ומדעי הראיה, והפתולוגיה והמעבדות הרפואיות של הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה של קולומביה הבריטית בוונקובר. המחקר היה רטרוספקטיבי מ- 2003 עד 2017.

נמצאו 21 מקרים של קרטיטיס מקנדידה שהיוו 62.5 אחוזים מכלל המקרים עם קרטיטיס פטרייתית. עשרה מהם היו עם קנדידה אלביקנס ו-11 היו עם קנדידה לא אלביקנס.

גורם הסיכון השכיח ביותר היה שימוש טופיקלי בסטרואידים (76 אחוזים). גורמי הסיכון האחרים שזוהו היו מחלת שטח פני העין ב-71 אחוזים, שימוש בעדשות מגע ב-52 אחוזים, וניתוח קרנית בעבר ב-38 אחוזים. לכל החולים היו שני גורמי סיכון או יותר.

חמישה מתוך 21 החולים (המהווים 24 אחוזים) היו עם חדות ראייה 20/200 או טובה יותר, שנשארה אותו הדבר לפני ואחרי הטיפול. משך הזמן הממוצע של הטיפול האנטי-פטרייתי היה 98 + 126 ימים.

16 חולים נזקקו לבסוף לניתוח שהיה השתלת קרנית טיפולית (therapeutic keratoplasty) ב- 12, אנוקלאציה בשלושה והשתלת קרנית אופטית (optical keratoplasty) באחד.

לא נמצא הבדל בחדות הראייה בעת ההופעה ובחדות הראייה בסוף הטיפול בין קרטיטיס מקנדידה אלביקנס לבין קרטיטיס מקנדידה לא אלביקנס, וכן לא היה הבדל במידת הצורך בטיפול ניתוחי.

החוקרים מסכמים את ממצאיהם בכך שקרטיטיס מקנדידה מהווה את רוב מקרי הקרטיטיס הפטרייתית עם גורם מאובחן באזור עם אקלים ממוזג של וונקובר, כל המקרים היו עם חשיפה לגורמי סיכון,  ברוב המקרים היה צורך בהתערבות ניתוחית, ושהזנים השונים של קנדידה גרמו לזיהומים עם תוצאות קליניות דומות.