מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

הסכמה על הגדרת חור מקולרי למלרי על פי OCT

 

המעבר מביומיקרוסקופיה באמצעות מנורת סדק ל- OCT בהפרדה גבוהה שיפר באופן דרמטי את היכולת ללמוד את המיקרו-אנטומיה של הפובאה.  יחד עם השינוי בשיטות האבחון, ההגדרה של חור מקולרי למלרי שהייתה מבוססת על בדיקת מנורת סדק בלבד הפכה להיות מיושנת.

 

כיום המונח חור מקולרי למלרי מתייחס למנעד רחב של מצבים שמאופיינים בחסר רקמה בפובאה הפנימית ואי סדירות של קו המתאר של הפובאה, אשר המורפולוגיה והפתופיזיולוגיה שלהם שונים. חוסר אבחנה מדויקת של המצב עשויה להפריע בקליניקה ובמחקר.

 

פרסומים היסטופתולוגיים וקליניים מהעת האחרונה מדווחים על תובנות חדשות בנוגע למאפיינים המורפולוגיים של חור מקולרי למלרי  אשר יכולים להבדיל בין צורות פתולוגיות שונות. מתוך ההכרה שהגיע הזמן לקבוע הגדרה מדויקת של חור מקולרי למלרי המבוססת על אמצעי ההדמיה החדשים, קבוצת דיון בין לאומית של מומחים לתחום הרשתית והזגוגית אספו והעריכו מידע שהתפרסם בנושא וקיבצו את המידע שאספו כדי להגיע להסכמה על אבחנה והגדרה מבוססת על הדמיית OCT של חור מקולרי למלרי.

 

באמצעות עדכון ההגדרה של חור מקולרי למלרי, קבוצת המומחים חתרה לאבחנה מבדלת שלה עם מונחים דומים. 

 

המחברים היו מומחים בתחום הרשתית והזגוגית מארצות הברית, בריטניה, ספרד, צרפת, איטליה, גרמניה ויפן. קבוצת המומחים הגיעה להסכמה בנוגע להגדרה של שלושה מונחים קליניים: חור מקולרי למלרי, פובאוסכיזיס (foveoschisis) של ממברנה אפירטינלית, ודמוי-חור (pseudohole) מקולרי.

 

האבחנה של חור מקולרי למלרי מבוססת על שלוש אמות מידה (קריטריונים) מחייבות ושלושה מאפיינים אנטומיים אפשריים (אופציונליים). שלוש אמות המידה המחייבות הן  נוכחות של קו מתאר (קונטור) פובאלי אירגולרי, נוכחות של בקיע (cavity) עם גבולות לא מוגדרים, ואיבוד ברור של רקמה פובאלית. המאפיינים האנטומיים האפשריים כוללים המצאות שגשוג (פרוליפרציה) אפירטינלית, המצאות בליטה (bump) במרכז הפובאה ושיבוש (disruption) של האזור האליפסואידי.

 

ההגדרה של פובאוסכיזיס של ממברנה אפירטינלית מבוססת על שתי אמות מידה מחייבות: המצאות ממברנה אפירטינלית והמצאות סכיזיס ברמת שכבת סיבי העצב של הנלה (Henle’s fibre layer). יכולים להימצא גם שלושה מאפיינים אנטומיים אפשריים: המצאות חללים מיקרוציסטיים בשכבה הנוקלארית הפנימית, הגדלה בעובי הרשתית והמצאות קימוט (wrinkling) של הרשתית.

 

ההגדרה של דמוי-חור מקולרי מבוססת על שלוש  אמות מידה מחייבות ושני מאפיינים אנטומיים אפשריים.  אמות המידה המחייבות כוללות המצאות ממברנה אפירטינלית בפובאה, המצאות פרופיל פובלי תלול (steepened) ועיבוי מוגבר של מרכז הרשתית. מאפיינים אנטומיים אפשריים הם המצאות חללים מיקרוציסטיים בשכבה הנוקלארית הפנימית ועובי רשתית נורמלי.

 

שימוש בהגדרות המוצעות יאפשר שפה אחידה לשימוש הקלינאים ולטובת מחקר עתידי בתחום.