מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

התוצאות במהלך תקופת החיים של טיפול בנוגד גורם גדילה אנדותליאלי וסקולרי ב- AMD נאווסקולרי 

 

השלב המאוחר של הצורה הנאווסקולרית של AMD הינה הגורם היחיד השכיח ביותר לאיבוד ראייה חמור ובלתי הפיך בכל הארצות עם הכנסה לנפש גבוהה.

מעריכים שהוא גורם לעלות ישירה של יותר מחמישים ביליון יורו באיחוד האירופי בלבד מדי שנה. אפשרויות הטיפול כיום, אשר מאפשרות לשמר ראייה וגורמות לשיפור מסוים בחלק מהחולים, מבוססות על מעכבי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים (anti-VEGF) שניתנים באמצעות הזרקות חוזרות לזגוגית.

 

חוסר טיפול מוביל לעיוורון תוך 3 שנים ב- 80 אחוזים מהחולים. כיון שהטיפול בנוגדי גורמי גדילה איננו מרפא AMD אלא רק מביא לשליטה במחלה, הטיפול ממושך ונדרש עד לשלב בו הוא כבר לא יעיל יותר או עד למות החולה. עד היום רק מעט דיווחים קיימים על תוצאות הטיפול בעולם הממשי (real world) כעבור יותר מ- 5 שנים. השחיקה גבוהה כפי שצפוי במחקר לאורך זמן ארוך באוכלוסייה זקנה מקשה על ביצוע מחקר כזה.

כתוצאה מכך לא ידוע למשך כמה זמן המטופלים שומרים על ראייה שימושית שמאפשרת להם להמשיך בפעילויות כמו נהיגה וקריאה, אשר לא היו מתאפשרים ללא הטיפול.

 

בהתחשב בעליות העצומות של הטיפול ב- AMD נאווסקולרי  ולעומתן בעלויות שנובעות מהנכות ללא טיפול, דרושה הבנה טובה יותר של התוצאות של טיפול כזה על שארית חיי החולים.

 

ניתן להעריך את התוצאות או הפרוגנוזה לאורך זמן על ידי שימוש ב-  multistate models אשר מאתרים שינויים במצבי בריאות לאורך זמן.

 

במחקר הנוכחי השתמשו במודלים כאלה וכמו כן במידע על חולים עם טיפול ארוך ומתמשך בנוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים ובשפעתו על הראייה בשארית חייהם.

 

החוקרים היו ממחלקות עיניים ומרכזים לחקר העין בגרמניה, אוסטרליה ושוויץ: מהאוניברסיטה של בון, גרמניה, מהאוניברסיטה של סידני ומהאוניברסיטה של מלבורן באוסטרליה, ומהאוניברסיטה של ציריך, שוויץ.

 

המטרה של המחקר הוגדרה כתוצאות חדות הראייה בשתי העיניים בשארית החיים של חולים מטופלים ב- AMD נאווסקולרי בזריקות לזגוגית של נוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים, באמצעות   Multistate modeling ממידע על 3192 חולים (יותר מ- 67000 בדיקות) במרפאות עיניים באוסטרליה, ניו-זילנד ושוויץ. הנתונים עובדו מ-2007 ועד 2015.

 

נמצא שבמהלך שארית החיים הממוצעת של החולים של 11 שנים, 12 אחוזים שמרו על חדות ראייה שמאפשרת נהיגה, ו- 15 אחוזים שמרו על חדות ראייה שמאפשרת לקרוא בלפחות עין אחת. 82 אחוזים מהמדגם אבדו למעקב.

 

כאשר הגיל היה צעיר יותר בשנה הראשונה להתחלת הטיפול התוצאות לאורך זמן היו טובות יותר.

 

המסקנה הייתה שטיפול בנוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים תרם לשימור ראייה שימושית בכמעט 20 אחוזים מהחולים למשך שארית חייהם.

 

יותר מ- 80 אחוזים מהחולים הפסיקו את הטיפול במהלך הזמן, ואצלם כנראה הייתה ירידה בחדות הראייה.

 

תוצאות אלה מצוינות בהשוואה לפרוגנוזה ללא טיפול שהיא עיוורון תוך 3 שנים מאבחון המחלה ב- 80 אחוזים. תוצאות אלה מדגישות את הצורך במתן הטיפול לכל החולים הזקוקים לו.