04.07.2021 |
Vu TA, Fenwick EK, Gan ATL, Man REK, Tan BKJ, Gupta P, Ho KC, Reyes-Ortiz CA, Trompet S, Gussekloo J, O’Brien JM, Mueller-Schotte S, Wong TY, Tham YC, Cheng C-Y, Lee ATC, Greta Rait G, Swenor BK, Varadaraj V, Brenowitz WD, Medeiros FA, Naël V, Narasimhalu K, Chen CLH, Lamoureux EL
הקשר הדו-כיווני בין מגבלת ראייה ומגבלה קוגניטיבית
מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר
מעריכים שעד 2050 יהיו שני ביליון אנשים בגיל 60 שנה או יותר, ומספר האנשים עם מגבלה קוגניטיבית ישולש. כיום, הידרדרות קוגניטיבית הינה הגורם החמישי בחשיבותו למוגבלות בזקנים, ומהווה נטל משמעותי מבחינה פיזית, פסיכולוגית, כלכלית וחברתית על החולים, המטפלים, המשפחות שלהם והחברה.
כיון שהגישות הטיפוליות במגבלה קוגניטיבית או דמנציה מוגבלות, יש חשיבות רבה לזיהוי גורמי סיכון הניתנים לשינוי. גם מגבלת ראייה הינה מצב תלוי גיל ומעריכים שתפגע ביותר מביליון אנשים עד 2050. מגבלת ראייה הינה הגורם השלישי בחשיבותו למוגבלות בזקנים.
נמצא שמגבלת ראייה הינה אחת מהתסמינים המוקדמים של דמנציה. מחקרים רבים דיווחו על שינויים מיקרו וסקולריים ונוירולוגיים בעיניים ובמוח בחולים עם מוגבלות קוגניטיבית ודמנציה. בנוסף לכך למגבלת ראייה ולמגבלה קוגניטיבית גורמי סיכון משותפים רבים חוץ מאשר הגיל, שכוללים תחלואה וסקולרית, חוסר פעילות פיזית, ותוצאותיהם: הידרדרות פיזית, הידרדרות באיכות החיים ותמותה.
מחקרים רבים ניסו לתעד את הקשרים האלה, אך התוצאות לא היו חד משמעותיות, כנראה בגלל שונות רבה במתודולוגיות המחקר. למרות שמניחים שעשוי להיות קשר דו-כיווני בין מגבלת ראייה למגבלה קוגניטיבית, הדבר לא נבדק באופן ספציפי. אם קיים קשר כזה, אפשר יהיה לפתח אסטרטגיות לזיהוי מוקדם וטיפול הן במגבלת ראייה והן במגבלה קוגניטיבית בזקנה.
במחקר הנוכחי בוצעה סקירה סיסטמתית ומטה-אנליזה כדי לבחון באופן ביקורתי את הקשר הדו-כיווני בין מגבלת ראייה לבין מגבלה קוגניטיבית. הנחת העבודה הייתה שמגבלת ראייה מגבירה את הסיכון למגבלה קוגניטיבית ולהפך. החוקרים היו מסינגפור, אוסטרליה, הולנד, סין, בריטניה, צרפת, ומארצות הברית: מפלורידה, פנסילבניה, מרילנד, קליפורניה, וצפון קרולינה.
נכללו במחקר 40 מחקרים שנמצאו מתאימים. המטה-אנליזה אימתה שאנשים עם מגבלת ראייה הינם בסיכון גבוה יותר לפתח מגבלה קוגניטיבית. ההטרוגניות המשמעותית שנמצאה מוסברת בחלקה בשוני בגיל, במגדר ובמשך המעקב.
בנוסף לכך נמצאה עדות מסוימת לכך שאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית הם בעלי סיכון מוגבר לפתח מגבלת ראייה בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות קוגניטיבית. רוב המאמרים (8 מתוך 9 מאמרים) דיווחו על קשר חיובי כזה אך לא ניתן היה לבצע מטה-אנליזה על קשר זה בגלל נתונים לא מספיקים.
באופן כללי המחקר מציע שמגבלת ראייה הינה גורם סיכון למגבלה קוגניטיבית, אך נדרש מחקר נוסף כדי לבדוק אם גם מגבלה קוגניטיבית הינה גורם סיכון למגבלת ראייה. אסטרטגיות לזיהוי מוקדם וטיפול בשני המצבים באוכלוסיית הקשישים עשוי להקטין את התוצאות לפרט ולמערכת הרפואה הציבורית.