זיהומים בקטריאליים כגורמי סיכון חדשים לרטינופתיה סוכרתית חמורה בחולי סוכרת סוג 1  

מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

רטינופתיה סוכרתית הינה הסיבוך השכיח ביותר של סוכרת והגורם המוביל לאיבוד ראייה באנשים בגיל העבודה.

לרטינופתיה הסוכרתית גורמי סיכון רבים משותפים לסיבוכים אחרים של סוכרת, כמו איזון סוכרת לקוי, משך מחלה ארוך, יתר לחץ דם ודיסליפידמיה.

נמצא קשר בין רטינופתיה סוכרתית למחלת כליות סוכרתית כאשר פילטרציה גלומרולרית מופחתת ומקרואלבומינוריה מהווים מנבאים של מחלת כליות סוכרתית.

רטינופתיה סוכרתית ובמיוחד פרוליפרטיבית קשורה לסיבוכים מקרווסקולריים ומגדילה את הסיכון לתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית. מצד שני, הסיכון המוגבר למחלה קרדיווסקולרית הנובע מרטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית לא תלוי בגורמי סיכון אחרים למחלה קרדיווסקולרית, דבר המצביע על אפשרות של מנגנונים פתוגניים משותפים לא ידועים.

במהלך עשרים השנים האחרונות הראו ממצאים רבים כיצד תהליכים דלקתיים משולבים בהתפתחות והתקדמות רטינופתיה סוכרתית.

ניסיונות הדגימו שלויקוציטים מצטברים ונצמדים לתאים בתוך הרשתית ומהווים תהליך מפתח בהתפתחות רטינופתיה סוכרתית, אפילו שבוע אחד לאחר התפתחות הסוכרת.

עיכוב היצמדות לויקוציטים מנע  פגיעה ומוות של תאי אנדותל הרשתית – שניהם סמנים קליניים של רטינופתיה סוכרתית. בנוסף לכך, חולים עם רטינופתיה סוכרתית הינם עם רמות גבוהות יותר של סמני דלקת ברקמות העין בהשוואה לאנשים ללא סוכרת, והריכוזים של ציטוקינים אלה גדלים עם התקדמות הסוכרת. זיהומים בקטריאליים הינם גורמים פוטנציאליים של דלקת וחושבים שיש להם תפקיד בפתוגנזה של מחלה מקרווסקולרית, גם באמצעות הגברת אתרוסקלרוזיס. בנוסף, זיהומים המעורבים במחלה מיקרווסקולרית הינם גורם שכיח לפגיעה כילייתית חריפה.

בהתאמה לנתונים אלה, מצאו החוקרים בעבר מספר זיהומים שהיו בהתאמה להתפתחות והתקדמות נפרופתיה סוכרתית. בנוסף, רמות מוגברות של ליפופוליסכרידים בקטריאליים (אנדוטוקסמיה), מרכיבי ממברנה של חיידקים גרם שליליים נמצאו בהתאמה להתפתחות והתקדמות מחלת כליה סוכרתית ומחלה קרדיווסקולרית באנשים עם סוכרת סוג 2.

לרטינופתיה סוכרתית גורמי סיכון משותפים רבים לסיבוכים אחרים של סוכרת. היות וזיהום בקטריאלי ואנדוטוקסמיה קשורים גם למחלת כליות סוכרתית וגם למחלה קרדיווסקולרית בחולי סוכרת, וכיון שלדלקת יש תפקיד משמעותי בפתוגנזה של רטינופתיה סוכרתית הניחו החוקרים שזיהומים בקטריאליים ורמות מוגברות של פעילות ליפופוליסכרידים עשויים להיות קשורים גם בהתפתחות רטינופתיה סוכרתית.

החוקרים היו מפינלנד ואוסטרליה: ממכון הגנטיקה Folkhalsan בהלסינקי, מבית החולים המרכזי של אוניברסיטת הלסינקי, מבית החולים המרכזי של מרכז פינלנד ב- Jyvaskyla, מהמכון הלאומי לבריאות ורווחה בהלסינקי, מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת הלסינקי, והמחלקה לסוכרת של בית הספר הקליני המרכזי של אוניברסיטת Monash במלבורן, אוסטרליה. למחקר גויסו 1043 חולים בסוכרת סוג 1 מתוך המחקר הפרוספקטיבי .Finnish Diabetic Nephropathy Study (FinnDiane)

רטינופתיה סוכרתית הוגדרה כאירוע של רטינופתיה סוכרתית חמורה בעת הטיפול הראשון בלייזר. המידע על הרטינופתיה התקבל מצילומי פונדוס ומהרישומים הרפואיים.

המידע על זיהומים בקטריאליים התקבל מרישומים לאומיים. גורמי הסיכון והרמות בדם של ליפופוליסכרידים בקטריאליים נקבעו בעת הכניסה למחקר.

נמצא שבקרב 413 אנשים עם רטינופתיה סוכרתית חמורה נמצאה רמה גבוהה יותר של רכישות אנטיביוטיקה לשנת מעקב ורמות גבוהות יותר של ליפופוליסכרידים בהשוואה ל- 630 אנשים ללא רטינופתיה סוכרתית חמורה.

בקרב 269 אנשים עם רכישה אחת או יותר של אנטיביוטיקה בשנת מעקב הייתה היארעות מצטברת גבוהה פי 1.5 של רטינופתיה סוכרתית חמורה, בהשוואה ל- 774 אנשים עם פחות מרכישה של אנטיביוטיקה בשנת מעקב. ממוצע רכישות אנטיביוטיקה לשנת מעקב כמו גם פעילות ליפופוליסכרידים היוו גורמי סיכון לרטינופתיה סוכרתית חמורה.

המסקנה היא שזיהומים בקטריאליים קשורים בסיכון מוגבר להיארעות של רטינופתיה סוכרתית חמורה בחולי סוכרת מטיפוס 1.