אבחון גלאוקומה באמצעות OCT Angiography  - דווח של האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים

מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

האגודה האמריקאית לרפואת עיניים מכינה הערכות טכנולוגיות בתחום רפואת העיניים המעריכות פרוצדורות, תרופות, בדיקות אבחנתיות ובדיקות סקר חדשות וקיימות.

המטרה של הערכות אלה היא לסקור באופן סיסטמתי את תוצאות המחקרים הקיימים לגבי היעילות והבטיחות שלהם. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את  הספרות שפורסמה לגבי היכולת של OCT angiography (OCTA) לעזור לקלינאי באבחנה של גלאוקומה.

OCTA הינה טכנולוגיה לא חודרנית שמספקת תמונות בהפרדה (רזולוציה) גבוהה של כלי הדם של הרשתית, הדמית, ואזור ראש עצב הראייה. מחקרים רבים הדגימו קשר בין גלאוקומה לזרימת הדם בעין.

מחקרים אפידמיולוגיים מצאו שהפחתת לחץ פרפוזיה דיאסטולי בעין (ההבדל בין לחץ הדם הדיאסטולי לבין הלחץ התוך עייני) קשור בהגדלה של ההיארעות, השכיחות וההידרדרות של גלאוקומה.  

מחקרים של ראש עצב הראייה הראו גם שהפחתת זרימת דם קשורה להתקדמות גלאוקומה. מחקרים מוקדמים אלה היו מוגבלים לבדיקת כלי הדם הגדולים כמו עורק הרשתית המרכזי או ה- short posterior ciliary arteries.

לראשונה ב-2012 הראו שניתן להדגים את כלי הדם הגדולים והקטנים של עצב הראייה, וב-2015 תארו לראשונה את השינויים הוסקולריים הפריפפילריים בגלאוקומה כפי שהם מודגמים ב-OCTA. עם היכולת לזהות זרימת דם בכלי דם קטנים וקפילרות, ל-OCTA יש הפוטנציאל לאבחן ולעקוב אחר גלאוקומה כבדיקה משלימה לבדיקות OCT ושדות ראייה.

בהערכה הנוכחית, התייחסו לתוצאות המדידות של שכבת סיבי העצב של הרשתית (RNFL) ועובי קומפלקס תאי הגנגליון (GCC) באמצעות OCT כאל המדדים המקובלים. OCTA מזהה את תנועת הדם ברקמות על ידי ניתוח של תמונות עוקבות של אותה רקמה. בשוק מצויים מספר מכשירי OCTA, שמשתמשים בטכניקות ואלגוריתמים שונים, ולכן תוצאות הבדיקות במכשירים שונים לא ניתנות להשוואה פשוטה.

בנוסף, ייתכנו גם שינויים בתוכנות ששימשו את המכשירים במחקרים לבין התוכנות המצויות במכשירים המסחריים. בהערכה הנוכחית לא נעשתה הפרדה בין המכשירים השונים.

מגבלה מהותית בטכנולוגיות OCTA הנוכחיות באבחנה של גלאוקומה הינה הקושי לצלם את המיקרווסקולריזציה העמוקה של ראש עצב הראייה ושל הדמית הפריפפילרית. מגבלה נוספת היא שזמן הצילום הארוך יותר עלול לגרום ליותר ארטיפקטים הנובעים מתנועות העיניים.

יש לזכור גם שהמכשירים הקיימים נותנים מידע על רשת כלי הדם אך מידע זה עקיף ולא מדידה ישירה של זרימת הדם. מאידך, הוכח שבדיקות OCTA באזור המקולה והפריפפילרי הינן הדירות וניתנות לשחזור.

החוקרים היו מהאוניברסיטה של פלורידה, מהאוניברסיטה לבריאות ומדע של אורגון, מ- Mayo Clinic במינסוטה, ממרכז העיניים Duke בצפון קרולינה, ממרכז הגלאוקומה של סן פרנציסקו, מיועצי העיניים של בוסטון, מהמרכז הרפואי UCSF בסן פרנציסקו ומבית הספר לרפואה הרווארד בבוסטון.

בוצעה סקירה של מאמרים peer-reviewed במהלך מרץ ויוני 2018, אפריל ודצמבר 2019 ואפריל 2020 במאגרי המידע של PubMed ושל ספריית Cochrane. נבדקו תקצירים של 459 מאמרים ו-75 מהם נבחרו ונבדקו לחוזק התוצאות. שלושה מאמרים היו ברמה I ו-57 היו ברמה II. 15 מאמרים ברמה III לא נכללו.

התוצאות הראו ש-OCTA יכולים לזהות צפיפות מופחתת של קפילרות בשכבת סיבי העצב באזור פריפפילרי ובמקולה בחולים עם חשד לגלאוקומה, גלאוקומה לפני פגיעה בשדה ראייה וגלאוקומה עם פגיעה בשדה הראייה.

נמצאה התאמה משמעותית בין מידת ההפחתה בצפיפות כלי הדם לבין חומרת הגלאוקומה. בנוגע להבדלה בין עיניים עם גלאוקומה לעיניים בריאות, מספר מחקרים הראו שמדידות OCTA היו אבחנתיות באופן דומה לזה של מדידות עובי RNFL ו-GCC ב-OCT, בעוד שמחקרים אחרים הראו שבדיקת עובי RNFL ב-OCT הייתה טובה יותר. גם ההפחתה במיקרווסקולריזציה של הדמית או של השכבות העמוקות כפי שנמדדה ב-OCTA, הייתה בהתאמה לנזק גלאוקומטוטי. צפיפות מופחתת של קפילרות בשכבת סיבי העצב באזור פריפפילרי ובמקולה הייתה בהתאמה לקצב מוגבר של התקדמות הגלאוקומה.

במסקנה הייתה שבאמצעות OCTA ניתן לזהות הפחתה בצפיפות כלי דם שקשורה לגלאוקומה, ובדיקה כזו יכולה להשלים בדיקות OCT של העצב ובדיקות שדה ראייה לצורך אבחנה של גלאוקומה.