מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

Comparison of myopic progression in Finnish and Singaporean children

 

קוצר ראייה הגיע לממדים של מגפה בארצות רבות במזרח ודרום-מזרח אסיה, כולל סינגפור.  דווח ששיעור קוצר ראייה בילדים בגיל בית ספר בסינגפור הוא 28% בגיל 7 שנים, 34% בגיל 8 שנים, 43% בגיל 9 שנים, 50% בגיל 10 שנים ו- 62% בגיל 12 שנים.

 

במדגם של ילדים בגיל גבוה יותר של 15-17 שנים נמצא ש- 74% היו קצרי ראייה. שכיחויות כאלה גבוהות באופן משמעותי מאשר בארצות אירופאיות רבות. בסוף המאה ה- 20 השכיחות של קוצר ראייה בפינלנד בגיל 7-8 שנים היה בין 0.5% ל- 1.9%, וגדלה ל- 16.2% בגיל 12 שנים, ול- 20-22% בגיל 14-15 שנים.

 

רמת השכלה גבוהה, פעילות מועטה מחוץ לבית ועבודה לקרוב מופרזת היא המשתנים העיקריים בתחום סגנון החיים שגורמים לקוצר ראייה. מערכת החינוך והלחץ התרבותי להישגים אקדמיים בגיל צעיר באסיה נתפסים בדרך כלל כגורם העיקרי למגפת קוצר הראייה שם. התחלת לימודים בבית ספר בגיל צעיר יותר זוהתה כגורם סיכון לשכיחות גבוהה יותר של קוצר ראייה בילדים בגילאים לפני גיל בית ספר הרגיל.

 

הופעת קוצר ראייה בגיל צעיר יותר מובילה להתקדמות מהירה יותר של קוצר ראייה ולערכי קוצר ראייה גבוהים יותר בגיל ההתבגרות. בסוף המאה העשרים נערכו שני מחקרי מעקב דומים על התקדמות קוצר ראייה בילדים בגילאי בית ספר. בפינלנד, 240 תלמידי בית ספר בגיל ממוצע של 10.9 שנים (טווח בין 8.7 ל- 12.8 שנים) גויסו במהלך השנים 1983-1984 עבור מחקר קליני אקראי על טיפול בקוצר ראייה Finnish RCT, ובמהלכו בוצע מעקב אחר התקדמות קוצר הראייה מדי שנה במשך 3 שנים.

 

בסינגפור נערך מחקר פרוספקטיבי, Singapore Cohort of the Risk Factors for Myopia, SCORM שהחל בשלושה בתי ספר בשנים 1999 ו- 2001 במטרה לזהות גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים להתפתחות קוצר ראייה בקרב תלמידי בית ספר בסינגפור.

 

המחקר הנוכחי השתמש בנתונים שנאספו בשני מחקרים אלה כדי להשוות את התפתחות קוצר ראייה במהלך שלוש שנים בתלמידי בתי ספר בפינלנד ובסינגפור, אשר שונות בשכיחות קוצר ראייה, ולבדוק את הגורמים שעשויים להסביר את הדמיון ואת ההבדלים בהתפתחות קוצר ראייה. 

 

החוקרים היו מפינלנד ומסינגפור: מבית החולים המרכזי של מרכז פינלנד ומהאוניברסיטה של Jyvaskyla  בפינלנד ומהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור, המכון הסינגפורי לחקר העין ובית הספר לרפואה  Duke-NUS בסינגפור.

 

התקדמות קוצר ראייה הושוותה בין 92 ילדים בגיל 9 שנים ו- 144 ילדים בגיל 11 שנים ממחקר Finnish RCT, ו- 403 ילדים מסינגפור עם התאמה בגיל וברפרקציה, ממחקר SCORM matched, ו- 186 ילדים מסינגפור, בגיל 7-8 שנים עם התאמה רק ברפרקציה - SCORM. האקויולנט הספרי Spherical equivalent היה בין -0.50 ל- -3.00 דיופטר.

 

מדי שנה בוצעה רפרקציה ציקלופלגית במשך 3 שנים. נאסף מידע על קוצר הראייה אצל ההורים, ההשכלה של האם, והזמן שמבלים בעבודה לקרוב ומחוץ לבית, באמצעות שאלון שמולא על ידי ההורים.

 

נמצא שהתקדמות קוצר ראייה במשך שלוש שנים בילדים ב- Finnish RCT בני 9 שנים הייתה 2.08 דיופטר ובסינגפור, ב- SCORM Matched הייתה 1.30 דיופטר. בילדים בגיל 11 שנים ההתקדמות הייתה 1.34 ב- Finnish RCT בפינלנד ו- 0.52 ב- SCORM Matched בסינגפור.

 

התקדמות קוצר ראייה הייתה המהירה יותר, 2.69 דיופטר, בקרב הילדים בני 7 שנים ב- SCORM בסינגפור ודומה בילדים SCORM Matched בסינגפור בגיל 9 שנים ובילדים Finnish RCT בני 11. היה הבדל משמעותי מבחינת זמן העבודה לקרוב ובזמן השהייה מחוץ לבית. זמן העבודה לקרוב בממוצע היה 1.8 שעות ליום בפינלנד ו- 3.4 שעות ליום בסינגפור.

 

זמן השהייה מחוץ לבית היה 2.6 שעות ליום בפינלנד ו- 0.5 שעות ליום בסינגפור. אולם על פי הבדיקות הסטטיסטיות שבוצעו, הבדלים אלה לא מסבירים את ההבדל בהתקדמות קוצר ראייה בין הקבוצות.

 

יותר זמן מחוץ לבית היה בהתאמה עם התקדמות קוצר ראייה מואטת יותר בילדים מפינלנד מקבוצת RDT בלבד. בכל החומר, התקדמות רבה יותר בקוצר ראייה הייתה בהתאמה רק עם גיל צעיר יותר בהתחלה. גיל צעיר יותר עם קוצר ראייה היה קשור להשכלה גבוהה יותר של האם, והשכלה גבוהה יותר של האם הייתה בהתאמה לקוצר ראייה בקרב שני ההורים.

 

 

המסקנות היו שהגיל עם קוצר ראייה בהתחלת המחקר היה המשתנה המשמעותי ביותר הקשור  להתקדמות קוצר ראייה. אולם, באותו הגיל, ועם רפרקציה זהה בהתחלה, התקדמות קוצר הראייה הייתה שונה בפינלנד ובסינגפור, והבדל זה נשאר בלתי מוסבר.

 

בעקבות תוצאות אלה יש להתחשב בגיל הופעת קוצר ראייה כאשר משווים התקדמות קוצר ראייה באוכלוסיות שונות וכאשר מתכננים מחקרים להערכת טיפולים בקוצר ראייה. קוצר הראייה בקרב ההורים יכול להוות רמז חלש לתורשתיות של קוצר ראייה.