מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

בדיקת מערכת ניקוז הדמעות בחולים עם סינדרום פסאודואקספוליאציה  

היצרות דרכי ניקוז הדמעות הינה בין הבעיות השכיחות ביותר שמגיעות למרפאות עיניים, במיוחד באוכלוסיות בגיל מתקדם. גורמים פתוגניים שונים כמו זיהום, טראומה, או טוקסיות מקומית של תרופות, ומצבים דלקתיים הנובעים מהרירית של הלחמית או של מערכת ניקוז הדמעות, קשורים בהיצרות דרכי ניקוז הדמעות.

הם גורמים להתנפחות הרירית של מערכת ניקוז הדמעות, שמובילה לפיברוזיס שלה ובעקבות זאת היצרות או חסימה. החלק הקדמי של מערכת ניקוז הדמעות – הפונקטום והקנליקולי חשופים במיוחד לגירויים מזיקים שונים, אקסוגניים ואנדוגניים, שיכולים לעורר תהליך דלקתי שמוביל להיצרות.

סינדרום פסאודואקספוליאציה Pseudoexfoliation - PXF)) הינו הפרעה סיסטמית של המטריקס החוץ תאי שמאופיין ביצירה והצטברות של חומר חוץ תאי סיבי (fibrillary) במבנים תוך-עיניים, פריאוקולריים ואף חוץ-עיניים, כמו כלי דם, עור ואברי גוף פנימיים. סינדרום PXF נראה באנשים מעל גיל 50 שנה, ושכיחותו גדלה עם השנים.

למרות שהמנגנון הפתופיזיולוגי המדויק לא ברור יש עדות לכך שעקה (סטרס) חמצונית מוגברת ודלקת ברמה נמוכה הנגרמת על ידי רדיקלים חופשיים הינם בעלי תפקיד בפתוגנזה של סינדרום PXF. חומר ה- PXF מצוי בכל חלקי המקטע הקדמי וגם בלחמית, בשרירים החוץ-עיניים, בספטום הארובה, ובקפסולת טנון.

הצטברות חומר PXF בלחמית כרוכה גם באוסמולריות מוגברת של הדמעות שמנציחה את התהליך הדלקתי בשטח פני העין.  סינדרום PXF ידוע כקשור במצבים רבים בעיניים כמו גלאוקומה, קרטופתיה, פתולוגיה של הזונולות, קטרקט וסינדרום עין יבשה.

מאידך, הקשר בין היצרות דרכי ניקוז הדמעות וסינדרום PXF לא נבדק בעבר, למרות שהשכיחות של שני המצבים גדלה עם ההזדקנות, והתפקיד של תהליך דלקתי ידוע היטב בפתוגנזה של שתי המחלות.

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את השכיחות של היצרות דרכי ניקוז הדמעות בקרב חולים עם PXF ולהשוותה לשכיחות בקבוצת ביקורת בגילאים תואמים ללא PXF. החוקרים היו מאנקרה, טורקיה.

במחקר נכללו 152 עיניים של 76 חולים עוקבים עם סינדרום PXF דו-צדדי, ו- 170 עיניים של 85 חולים עם התאמה בגיל ובמגדר ללא PXF.

האבחנה של היצרות דרכי ניקוז הדמעות נעשתה על פי תוצאות מבחן העלמות צבע, בדיקה במנורת סדק, קנולציה אבחנתית ומבחן שטיפה של דרכי ניקוז הדמעות.

ממצאים של היצרות הפונקטום וחסימה קנליקולרית נחשבו כהיצרות קדמית, וחסימה מלאה או חלקית של הדקט הנזולקרימלי נחשבו כהיצרות מרוחקת של דרכי ניקוז הדמעות. בוצעה השוואה של נתונים דמוגרפיים, ממצאים בבדיקת העיניים, ושכיחות ומיקום החסימה בדרכי ניקוז הדמעות.

נמצא ששכיחות היצרות דרכי ניקוז הדמעות גבוהה יותר בקבוצת ה- PXF (21.1%) בהשוואה לביקורת (12.2%), אולם ההבדל לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית.

חסימה קדמית של דרכי ניקוז הדמעות הייתה שכיחה יותר בקרב החולים עם סינדרום PXF (17.7%) בהשוואה לקבוצת הביקורת (10.0%), והבדל זה היה משמעותי מבחינה סטטיסטית (p=0.041). נמצא באופן משמעותי (p=0.033) יותר היצרות פונקטום (15.1%) בהשוואה לקבוצת הביקורת (7.6%).

השכיחות של היצרות קנליקולרית וחסימה מרוחקת של דרכי ניקוז הדמעות הייתה דומה בקבוצת ה- PXF ובקבוצת הביקורת. המסקנה הייתה ששכיחות היצרות הפונקטום גבוהה יותר בחולים עם סינדרום PXF ושקשר זה כנראה נובע מרמה מוגברת של דלקת של שטח פני העין שאולי נובעת מהצטברות חומר PXF.