מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

גורמים הקשורים לכישלון קנולציה נזולקרימלית בילדים  

 

חסימה מולדת של התעלה הנזולקרימלית הינה הגורם השכיח ביותר לדמעת-יתר בילדים קטנים. למרות שלעיתים שכיחות, החסימה נפתחת באופן עצמוני, חסימה שגורמת לתסמינים קבועים מטופלת באמצעות קנולציה של דרכי ניקוז הדמעות.

 

לעיתים התסמינים חוזרים בעקבות קנולציה ראשונית, ובמקרים כאלה מבוצעת קנולציה חוזרת עם או ללא פעולות נוספות, כמו אינטובציה עם סיליקון או הרחבה עם קטטר בלון.

 

כישלון טיפולי כרוך לא רק בתחלואה רבה יותר אלא גם בהגדלת הסיכון מסיבוכים של ההרדמות הכלליות הנחוצות עבור פעולות אלה, והגדלת העלויות עבור מערכת הבריאות. הבנה רבה יותר של משתנים של המטופלים והמנתחים הקשורים לכישלון טיפולי של קנולציה נזולקרימלית עשויה לעזור בקביעת הנחיות לטיפול.

 

 

במחקר הנוכחי בדקו החוקרים את הסיכון לפעולה חוזרת של קנולציה נזולקרימלית בילדים קטנים בארה"ב על פי בסיס המידע של Intelligent Research in Sight (IRIS). המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל את כל הילדים שעברו קנולציה לפני גיל 4 שנים בין ינואר 2013 עד דצמבר 2020. נעשה שימוש ב-  Kaplan-Meier estimator כדי להעריך את ההיארעות המצטברת של פעולות חוזרות תוך שנתיים מהפעולה הראשונה.

 

באמצעות מודלים של רגרסיה חושבו הקשרים בין פעולה חוזרת לבין הגיל, המגדר, הגזע והמוצע האתני, האזור הגאוגרפי, הצד בו בוצעה הפעולה, קיום חסימה דו-צדדית, סוג הפעולה הראשונה וניסיונו של המנתח.

 

 

החוקרים היו מארה"ב. במחקר נכללו 19,357 ילדים שעברו קנולציה נזולקרימלית, ש- 50.7% מהם היו זכרים. הגיל הממוצע היה 1.4 שנים. ההיארעות המצטברת של פעולות חוזרות תוך שנתיים מהפעולה הראשונה הייתה 7.2%.

 

מבין 1333 הפעולות החוזרות, הפעולה השנייה כללה אינטובציה עם סיליקון ב- 669 ילדים (50.2%), והרחבה עם קטטר בלון ב- 256 שמהווים 19.2%. מבין 12,008 הילדים בגיל שנה או פחות, פעולת אינטובציה פשוטה במרפאה הייתה עם סיכוי של 9.5% לפעולה חוזרת, שהיה גבוה יותר, משמעותי מבחינה סטטיסטית, בהשוואה ל- 7.1% בפעולה בחדר ניתוח.

 

במודל רב משתנים נמצא סיכון מוגבר של קנולציה חוזרת במקרים עם חסימה דו-צדדית, ועם ביצוע פעולה פשוטה של קנולציה במרפאה. סיכון מופחת נמצא במקרים בהם הפעולה הראשונה שבוצעה הייתה הרחבה עם קטטר בלון ובמקרים בהם הפעולות בוצעו על ידי מנתחים מנוסים שמבצעים פעולות רבות.

 

משתנים של גיל, מגדר, גזע ומוצע אתני, מיקום גאוגרפי ולצד בו בוצעה הפעולה, לא השפיעו על הסיכון לפעולה חוזרת, על פי מודל רב משתנים.  

 

 

המסקנות היו, שבמחקר אוכלוסייה זה, רוב הילדים שעברו קנולציה נזולקרימלית לפני גיל 4 שנים לא היו זקוקים לפעולה נוספת. הגורמים שהיו קשורים לסיכון נמוך יותר לפעולה חוזרת היו ניסיון רב של המנתח, ביצוע של הפעולה בהרדמה, וביצוע הרחבה עם קטטר בלון בפעולה הראשונה.