מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

קביעת מבנה הזגוגית האחורית באמצעות בחינה של סגמנטצית תלת-ממד מבוססת AI ו- OCT

 

הזגוגית שקופה ובעלת מבנה דמוי ג'ל, והיא מהווה 80% מנפח העין. בהיותה גדולה, שקופה ולא יציבה, קשה לבדוק את המבנה שלה, במיוחד בחי (in vivo). לכן, רוב הבדיקות של מבנה הזגוגית בוצעו שלא בחי (in vitro). היכולת לקבל תמונות בחי של הזגוגית השתפרה מאד באמצעות OCT.

 

 ה- Swept-source OCT (SS-OCT) מתאים במיוחד למטרה זו כיון בגלל עומק החדות הגדול יותר שלו. מחקרים שבוצעו באמצעות ה- OCT  העלו ממצאים חשובים שעוזרים להבין את המבנים של הזגוגית האחורית בחי. אולם, כיון שהזגוגית יחסית גדולה, מגבלות הגודל של תמונות OCT מהוות חיסרון. נוסו מספר גישות כדי להתגבר על מגבלה זו.

 

בוצעו צירופים (montaged images) של סקירות OCT אופקיות ואנכיות שעברו דרך הפובאה, שאפשרו לחקור שינויים בזגוגית באזור רחב. גישה אחרת הייתה שימוש באב-טיפוס של ultrawidefield OCT (UWF-OCT) שמאפשר תמונות ברוחב 23 מ"מ ועומק של 5 מ"מ של הקוטב האחורי של העין.

 

המכשיר ששימש למחקר זה נמצא כיום באופן מסחרי ביפן ובאירופה. אולם, גם באמצעות שכלולים טכנולוגיים אלה קשה לקבל הדמיה תלת-ממדית של המורפולוגיה של המבנה המורכב של הזגוגית. בנוסף לכך, בגלל תנועת הזגוגית שמלווה את תנועות העיניים, יש קושי בפיענוח תמונות סטטיות של מבנה דינמי. רק הדמיה תלת-ממדית של הזגוגית תאפשר לבדוק את הזגוגית בשלמותה.

 

המטרה של המחקר הנוכחי היא לברר את המבנה התלת-ממדי של הזגוגית והחללים המלאים בנוזל שבתוכה כמוposterior precortical vitreous pockets (PPVP)  , תעלת קלוקט (Cloquet’s canal) וציסטרנות (cisterns) שנראו במחקרים קודמים.

 

כדי לעשות זאת השתמשו החוקרים בטכניקה חדשה המבוססת על AI (אינטליגנציה מלאכותית) להדמיה תלת-ממדית של מבנה הזגוגית. בנוסף לכך נבדקו גם שטח רחב מאד ועמוק של הקוטב האחורי באמצעות צילומי UWF-OCT. החוקרים היו מיפן.

 

במחקר נכללו 10 עיניים של 6 חולים שגילם הממוצע היה 40.7 שנים, והרפרקציה הממוצעת שלהם הייתה מינוס 3.275 דיופטר.

בתמונות ה- UWF-OCT מבנה הזגוגית נראה היטב בשטח שרוחבו 23 מ"מ ובעומק של 5 מ"מ. בחינה מבוססת AI הדגימה את המבנים התלת-ממדיים המורכבים מכל הזוויות.

 

הציסטרנות מתפרשות על ה- PPVP. המורפולוגיה והמיקומים של הציסטרנות היו שונים בין הנבדקים, אך נטו להיות דומים בשתי העיניים של אותו נבדק.

 

הציסטרנות מצטרפות ל- PPVPs מעל למקולה ויוצרים שם גוף גדול. גוף זה נראה בברור בתמונות התלת-ממד גם בעיניים בהם הוא לא נראה בתמונות OCT רגילות. בעיניים אחדות לזגוגית היה מראה מורכב שדומה לקן נמלים וללא חללים גדולים מלאי נוזל.

 

המסקנות היו שהצירוף של UWF-OCT ושל הדמיה תלת-ממדית עוזר מאד בהדמייה של המבנה המורכב של הזגוגית. טכניקות אלה מהוות כלי בעל כוח רב שיוכל להבהיר את ההתפתחות הנורמלית של הזגוגית ואת המשמעויות של שינויים בזגוגית במחלות ויטראו-רטינליות שונות.