פרופ' מרדכי רוזנר

ביומרקרים של הדמיה של תפקודי מקולה מזופטיים ולאחר הסתגלות לחשכה בעיניים עם DR קלה  

 

רטינופתיה סוכרתית Diabetic retinopathy (DR) היא סיבה שכיחה לפגיעה בראייה בחולים בגיל העבודה. ברטינופתיה סוכרתית הפגיעה בראייה יכולה להיות משנית לבצקת מקולרית סוכרתית, איסכמיה מקולרית סוכרתית וסיבוכים הנובעים מכלי דם חדשים ברשתית.

 

רטינופתיה סוכרתית נחשבה כמחלה וסקולרית כיון שסוכרת יכולה לפגוע בקפילרות של הרשתית ולהצר או לחסום את הארטריולות הפרה- קפלריות. לאחרונה משתמשים הרבה ב- optical coherence tomography angiography (OCTA) כדי לבדוק באופן איכותי וכמותי את הפרפוזיה המקולרית בחולי סוכרת.

 

מחקרים באמצעות OCTA הראו שעיניים עם רטינופתיה סוכרתית מאופיינים באזור אוסקולרי foveal avascular zone (FAZ) גדול יותר יחד עם הפחתה בפרפוזיה המקולרית בפלקסוסים הקפילריים השטחיים והעמוקים של הרשתית.

 

הוכיחו בעזרת OCTA שרטינופתיה סוכרתית עשויה לחיות קשורה לפגיעה כורואידלית כי הפרפוזיה של הכוריוקפילריס מופחתת בחולים עם רטינופתיה לא שגשוגית של סוכרת.

למרות שרטינופתיה סוכרתית נחשבת כמחלה וסקולרית בעיקרה, גורמים רבים מעורבים בפתוגנזה ובפרוגנוזה שלה.

 

לסוכרת השפעות מזיקות על תפקוד תאי הרשתית הפנימית הכוללים את תאי הגנגליון והתאים האמקרינים. לאחרונה הראו שגם פוטורצפטורים עלולים להשתנות בסוכרת. חושבים ששינויים נוירולוגיים אלה מתרחשים הן באופן נפרד והן באופן משני לוסקולופתיות שנצפות בבדיקה קלינית.

 

חדות הראייה המתוקנת המיטבית  משמשת הרבה להערכת התפקוד הראייתי בחולי סוכרת. אולם מחקרים הראו שחולים עם סוכרת וחדות ראייה 20/20 יכולים להיות כבר עם תפקוד מקולרי מופחת על פי בדיקות ERG. מחקרים אלה מצביעים על כך שפגיעה עצבית ברשתית יכולה להתפתח מוקדם במחלת הסוכרת, עוד לפני שניתן באופן קליני לזהות וסקולופתיה.

 

פיתוח בדיקת מיקרופרימטריה microperimetry שנקראת גם fundus-controlled perimetry מאפשר מדידה כמותית של רגישות הרשתית במחקר ובקליניקה. ניתן להשתמש בבדיקה סקוטופית (לאחר הסתגלות לחשיכה) כדי להעריך את התפקוד היחסי של הקנים לעומת המדוכים באמצעות גרוי קרוב לשיא רגישות התפקוד הסקוטופי.

 

לעומת זאת, בדיקה בתנאים מזופטיים מאפשרת מדידה של תפקוד המדוכים. ההשוואה של סף הרגישות המזופטי ולאחר הסתגלות לחשיכה תגלה את מידת הפגיעה בקנים לעומת הפגיעה במדוכים. אולם, חסר מידע בנוגע לתפקוד לאחר הסתגלות לחשיכה ולתפקוד המזופטי בעיניים עם רטינופתיה סוכרתית לא שגשוגית קלה עם חדות ראייה שמורה, לפני קבלת טיפול.

 

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לגלות מידע חסר זה, ובנוסף לכך נבדק גם הקשר למאפיינים מורפולוגיים על פי OCT ו- OCTA.

החוקרים היו מאיטליה. המחקר היה פרוספקטיבי וכלל 60 חולים עם רטינופתיה סוכרתית קלה שלא טופלו ו- 30 משתתפים בריאים בקבוצת הביקורת.

 

כל המשתתפים עברו בדיקות מיקרופרימטריה, OCT ו- OCTA. בעיניים עם רטינופתיה סוכרתית נמצאה הפחתה ברגישות הפובאלית המזופטית, הפרפובאלית המזופטית והפרפובאלית לאחר הסתגלות לחשיכה.

בדיקת רגרסיה הראתה קשר טופוגרפי משמעותי מבחינה סטטיסטית בין הרגישות הפובאלית המזופטית לבין אחוז החסר בזרימה בכוריוקפילריס והרפלקטיביות של האזור האליפסואידיellipsoid zone (EZ)  לאחר נורמליזציה.

 

נמצא קשר טופוגרפי משמעותי בין הרגישות המזופטית הפרפובאלית לבין צפיפות הפלקסוס הקפילרי העמוק והרפלקטיביות של האזור האליפסואידי.

 

באופן דומה הרגישות הפרפובאלית לאחר הסתגלות לחשכה הייתה בקשר טופוגרפי משמעותי מבחינה סטטיסטית לעובי הרשתית הפנימית, והרפלקטיביות של האזור האליפסואידי.

 

המסקנות היו שבעיניים עם רטינופתיה סוכרתית קלה לפני התחלת טיפול, יש פגיעה בתפקוד הקנים והמדוכים כאחד, והיא קשורה לפגיעה בזרימה בפלקסוס הקפילרי העמוק ובכוריוקפילריס.

 

ממצא זה יכול להצביע על כך שפרפוזיה מופחתת ברמות אלה יכולות לבטא ירידה בתפקוד הפוטורצפטורים. הרפלקטיביות של האזור האליפסואידי לאחר נורמליזציה יכול לשמש ביומרקר מבני חשוב להערכת תפקוד פוטורצפטורים ברטינופתיה סוכרתית.

 

 

 

. Imaging Biomarkers of Mesopic and Dark-Adapted Macular Functions in Eyes With Treatment-Naïve Mild Diabetic Retinopathy.