מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

ניטור מרחוק של לחץ תוך עיני ללא מגע באמצעות חיישן מושתל בחולים עם גלאוקומה  

 

גלאוקומה היא מחלה כרונית המצריכה מעקב וטיפול במשך כל החיים. היא אחת מהסיבות המובילות לעיוורון בלתי הפיך ופוגעת בערך ב- 60 מיליון מבוגרים בכל העולם. הגישה הטיפולית העיקרית היא הורדת הלחץ התוך עיני.

 

למרות שעדיין לא ברור לחלוטין התפקיד המדויק של הלחץ התוך עיני במהלך המחלה, בחולי הגלאוקומה הלחץ התוך עיני לפני הניתוח הינו גבוה מדי עבור העין וגורם לאובדן משמעותי של סיבי עצב. תנודות בלחץ התוך עיני במהלך היום מהוות גורם משמעותי בהידרדרות המחלה.

 

מדידות בודדות של הלחץ מספקות תמונה מוגבלת ביותר על מהלך המחלה ויש עליות לחץ תוך עיני שלא מתגלות. משערים שעד 80% משיאי הלחץ התוך עיני מתרחשים מחוץ לשעות העבודה של מרפאות, ולעיתים שכיחות בשעות הלילה. מחקרים שבוצעו לאחרונה נאלצו להתבסס רק על מדידות לחץ במרפאה כדי להעריך תנודות במהלך היממה, שלפיהן הוחלט על הטיפול.

 

יש צורך באמצעי אמין ומדויק המסוגל לעקוב אחר לחץ תוך עיני במהלך 24 שעות. המשמעת העצמית וההתמדה פוחתים לעיתים קרובות כיון שהגלאוקומה אסימפטומטית. הדבר נכון במיוחד בשלבים המוקדמים של גלאוקומה, והחולים הופכים להיות מודעים למחלה רק כשיש כבר פגמים חמורים בשדה הראייה ופגיעה בחדות הראייה. בארצות המתועשות, 50% מכל מקרי הגלאוקומה נשארים לא מאובחנים.

 

מספר מחקרים הדגימו את הפוטנציאל של גלאים טלמטריים של לחץ תוך עיני שנועדו להתגבר על הקשיים בניטור גלאוקומה. בהשוואה למדידות אקראיות במרפאה, באמצעותם ניתן לקבל את פרופיל הלחץ התוך עיני במהלך 24 שעות בכל תכיפות רצויה וביעילות רבה יותר, בסביבת החיים הרגילה. באמצעות השתלת גלאי לחץ תוך עיני טלמטרי החולים יכולים לבצע מדידות עצמיות של הלחץ התוך עיני בין מועדי הביקורים במרפאה.

 

בעזרת מדידות לילה אוטומטיות ניתן לקבל פרופיל לחצים אינדיבידואלי מפורט יותר שמאפשר לזהות תנודתיות קריטית של הלחץ, דבר שיוביל לעדכון מוקדם יותר של טיפול על פי הצורך.

 

במחקר הנוכחי מדווחים החוקרים על סדרת מדידות עצמיות של הלחץ התוך עיני על ידי חולה אחד מתוך 6 החולים שהשתתפו במחקר ARGOS-01, במהלך קרוב ל- 10 שנים. בנוסף מוצגים הנתונים של מעקב ארוך טווח בנוגע לבטיחות, נסבלות ותפקוד של הגלאי המושתל בשלושה מתוך שאר החולים שהשתתפו במחקר ARGOS-01.

 

מחקרים שפורסמו לאחרונה התמקדו רק במדידות בטווח זמן קצר. המחקר הנוכחי תוכנן לבדוק אם הגלאי ממשיך לתפקד ברמת בטיחות טובה לאחר עד קרוב ל- 10 שנים, ולבדוק אם המוטיבציה לבדיקות עצמיות שגרתיות נשארת לאחר מספר שנים ממועד ההשתלה.

 

ששה חולים עם גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית גויסו למחקר ARGOS-01, שהחל ב- 2011 כדי לבדוק את הבטיחות של הגלאי הטלמטרי המושתל ואת דיוק המדידות שלו. חולים אלה עברו לאחר מכן, במהלך 2011-2012 ניתוח ירוד שבו שולב השתלת גלאי לחץ תוך עיני לתוך הסולקוס הסיליארי.

 

הגלאי הושתל בהצלחה בכל ששת החולים. 4 חולים פיתחו דלקת סטרילית בלשכה הקדמית שחלפה לחלוטין תוך מספר ימים עם טיפול אנטי דלקתי.

 

לאחר הניתוח בכל החולים היה עיוות קל עד בינוני של האישון ופיזור פיגמנט ללא כל סיבוכים אחרים. הגלאוקומה אוזנה היטב בכל החולים. המחקר הנוכחי התמקד במוטיבציה ובהתמדה בביצוע מדידות עצמיות שגרתיות על ידי חולה 005 מתוך ששת המשתתפים, ממנו התקבל מידע רב במהלך השנים.

 

בנוסף נאספו גם נתונים מהביקור האחרון של שלושה משתתפים אחרים (משתתף אחד מת שנה לאחר הניתוח) כדי לבחון את הבטיחות, הנסבלות, והתפקוד של הגלאי 10 שנים לאחר השתלתו.

 

החוקרים היו מגרמניה. במהלך המעקב שנמשך עד 10 שנים, בוצעו כמעט 25,000 מדידות לחץ תוך עיני. הסבילות לגלאי המושתל הייתה מצוינת, והוא לא גרם חוסר נוחות או סיבוכים כלשהם. החולה דיווח שהמדידה העצמית הייתה קלה ולא גרמה למגבלה כלשהי בפעילות.

 

הנתונים הטלמטריים סיפקו תובנות בנוגע לרוטינות המדידה של החולה ובנוגע לתנודתיות בלחץ התוך עיני שלו. המסקנות היו שהבטיחות, הסבילות והפעילות לאורך זמן הן טובות עד כמעט 10 שנים. גלאים כאלה יכולים להקל על ביצוע מדידות עצמיות של הלחץ התוך עיני. 

 

באמצעות ניטור גלאוקומה בשיטה כזו ניתן להעמיק בחקר הגלאוקומה ואולי לשפר את הפרוגנוזה הראייתית בחולי גלאוקומה מורכבים.