מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

בצקת מקולרית ציסטואידית (CME) לאחר ניתוחי ירוד בארה"ב על פי IRIS  

 

בצקת מקולרית ציסטואידית (CME) הינה גורם יחסית שכיח להפחתת חדות הראייה לאחר ניתוחי ירוד. למרות שרוב המקרים נספגים במהלך הזמן, יש מקרים שהינם עמידים לטיפול וגורמים לפגיעה תמידית בחדות הראייה.

CME עשוי להגדיל את ההוצאות לבריאות הקשורות לניתוח ירוד בעד 47%. היות שניתוח הירוד הינו הניתוח השכיח ביותר בארה"ב, CME עלולה לגרום להוצאה משמעותית לבריאות.

 

שכיחות CME לאחר ניתוחי ירוד משתנה מאד על פי המחקרים השונים, גם בגלל שוני בהגדרות. הוכחות ב-OCT ו- FA לקיום CME מופיעים ב- 3% עד 41% מהמקרים, ו- CME קליני מדווח ב- 0.1% עד 2.4% מהמקרים. אולם, רוב הדיווחים הינם רטרוספקטיביים ומאוכלוסיות של מרכז רפואי יחיד. יש חוסר בנתונים מאוכלוסיות גדולות ויש מידע מועט בנוגע לגורמי הסיכון, התוצאות מבחינת חדות הראייה וצורות הטיפול.

 

רישומי הבריאות האלקטרוניים של מרשם Intelligent Research in Sight (IRIS) Registry של האגודה האמריקאית לרפואת עיניים כולל נתונים על אוכלוסייה גדולה, המבוססים על מרפאות קליניות רבות, וכוללים את שכיחות מחלות, צורות טיפול, והתוצאות הקליניות. המטרה של המחקר הנוכחי להשתמש בנתונים של מרשם IRIS כדי להעריך את שכיחות CME לאחר ניתוחי ירוד, את התוצאות מבחינת חדות הראייה, ולזהות גורמי סיכון לפגיעה בראייה.

 

החוקרים היו מארה"ב: ממרילנד וקליפורניה. המחקר היה רטרוספקטיבי, לאורך זמן ומבוקר. נכללו בו אנשים בגיל 18 שנים או יותר שעברו ניתוח פקואמולסיפיקציה להסרת ירוד בין 2016 ל- 2019.

 

החולים שאובחנו עם CME  במהלך 90 הימים שלאחר ניתוח הירוד נכללו בקבוצת החולים והיתר נכללו בקבוצת הביקורת. באמצעות שיטת רגרסיה מרובת משתנים חושב הסיכון של גורמים שונים הקשורים להתפתחות CME ולתוצאות של פגיעה ניכרת (גרוע מ- 20/40 בבדיקה כעבור שנה) בחדות הראייה בעקבות CME.  התוצאים העיקריים היו השכיחות, הדמוגרפיה, המאפיינים הבסיסיים, והתוצאות מבחינת חדות הראייה.

 

נמצא ש- 3.1 מיליון ניתוחי ירוד בוצעו במהלך תקופת המחקר. CME אובחן ב- 25,595 עיניים המהווים 0.8%, ומועד האבחנה היה בממוצע 6 שבועות לאחר הניתוח.

 

החולים עם CME היו בשכיחות גבוהה יותר גברים בגיל נמוך מ- 65, שחורים ובמצב שלפני התפתחות רטינופתיה סוכרתית. החולים עם CME היו עם תוצאות גרועות יותר מבחינת חדות הראייה, וחדות הראייה המתוקנת המיטבית הייתה 20/30 בממוצע כעבור שנה מהניתוח.

 

זאת בהשוואה לחדות ראייה ממוצעת של 20/25 במנותחים ללא CME, וההבדל היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. גורמים אחרים שנמצאו בקשר לתוצאות של חדות ראייה פחותה כללו עישון, ביטוח רפואי של Medicaid, גזע לא לבן, ותחלואה בעיניים לפני ניתוח הירוד, כמו דגנרציה מקולרית וחסימת וריד רשתית.

 

המסקנות היו שלמרות שהשכיחות של CME לאחר ניתוח ירוד היא נמוכה, ורוב העיניים השיגו חדות ראייה של 20/40 או טובה יותר, נמצאו גורמי סיכון שמצדיקים מחקר נוסף כדי לברר אותם.