פרופ' דפנה לנדאו, יו"ר החוג הישראלי לאוקולופלסטיקה 30.9.25

ד"ר זאב זינרייך

במסגרת מדורנו "מייסדים ופורצי דרך", אנו שמחים לארח את ד"ר זאב זינרייך. בראיון מיוחד לניוזלטר האיגוד, מספר ד"ר זינרייך על דרכו המרתקת - מילדות בצלו של הגטו בצ’רנוביץ, דרך ההשתלמויות הבינלאומיות, ועד הקמת החוג הישראלי לאוקולופלסטיקה. סיפורו האישי שזור בהיסטוריה של רפואת העיניים בארץ ובצמיחתו של תחום האוקולופלסטיקה.

 

 

ד"ר זינרייך, ילדותך עברה בתקופת מלחמת העולם השניה. איך הגעת לעולם הרפואה?

 "נולדתי ב־1933 בעיר צ'רנוביץ (CZERNOWITZ), אז היתה שייכת לרומניה. בהמשך השתלטו עליה הגרמנים והועברנו לגטו שהוקם ליהודי צ'רנוביץ והסביבה. חלק מהיהודים נשלחו למחנות באוקראינה, שם חלקם נספו, כולל הסבים והסבתות שלי. לקראת סוף מלחמת העולם השניה, הרוסים כבשו את העיר, גייסו את אבי לצבא הרוסי עמם הוא נלחם בגרמניה עד הניצחון. מהגטו שוחררנו ב-1944. מאחר ומצ'רנוביץ הרוסית לא היתה אפשרות לעלות ארצה, היגרנו לרומניה.

צוות מרפאת עיניים בטימישוארה, רומניה, 1956. ד"ר זינרייך (הראשון מימין), המנטור מירצ'ה ליבוביץ (משמאל).

עוד כנער התנדבתי בחדר מיון בבית חולים כירורגי, משם התחיל החיבור שלי לרפואה. בהמשך, למדתי בבית ספר לפלדשרים (פרמדיקים) ובהמשך בבית הספר לרפואה בטימישוארה (TIMISOARA), שם נחשפתי לראשונה לרפואת עיניים. בשנה החמישית ללימודים, מוניתי לרופא זוטר (intern) של בית חולים לעיניים בטימישוארה. שם קיבלתי את יסודות המקצוע. כאשר נודע להם שסוף-סוף קיבלתי אישור לעלות ארצה, במהלך השנה השישית ללימודי, סולקתי מהאוניברסיטה ומבית החולים, אך כמובן לא ויתרתי על רצוני לעסוק ברפואה".

 

מתי הגעת לישראל וכיצד התחלת את דרכך כאן?

 

ד"ר זאב זינרייך עם פרופ' אילזה נברצקי, הדסה


פרופ' מיכאלסון, הדסה

"עליתי ארצה ב־1962. בתחילה עבדתי כאח בבילינסון, ובהמשך למדתי רפואה שנתיים נוספות באוניברסיטה בהדסה. במהלך  הלימודים עבדתי כאח בחדר ההתאוששות של הדסה. בשנת 1966 התחלתי את ההתמחות במחלקת עיניים בהדסה, אצל פרופ' איזק מיכאלסון ובמהלכה נשלחתי לשנה למחלקת העיניים בביה"ח פוריה אצל ד"ר שושנה ברקאי. בהיותי מתמחה של שנה וחצי ניהלתי את המחלקה למשך חודשיים... במקביל, עבדתי במעבדה לפתולוגיה של העין של פרופ' רוברט בר-יצחק וכתבתי את עבודת המוסמך (LEAKING FILTERING BLEBS), נבחנתי וקיבלתי תואר מוסמך באופתלמולוגיה מטעם האוניברסיטה - כרופא עיניים ראשון בארץ. בשנת 1970 עברתי לעבוד במח' עיניים בבית החולים מאיר בכפר סבא, אצל ד"ר אשר אבשלום.

 

בנוסף, השתתפתי במלחמות ששת הימים ויום כיפור, שרתתי בסיני ובלבנון, ואף ביצעתי טרכאוסטומיה במהלך טיסה – לראשונה בארץ. השתחררתי בדרגת רב־סרן".

מעבר לרפואה הקלינית – גם תרמת רבות למחקר ולהוראה.

"נכון. כתבתי עבודות באנטומיה, פתולוגיה וניתוחי עיניים שהתפרסמו בכתבי עת בינלאומיים. הייתי מורה לאחיות, למתמחים ולסטודנטים, ועסקתי גם בחקר ההיסטוריה של רפואת העיניים בארץ. את עבודת הדוקטורט כתבתי בהדרכתו של פרופ' מיכאלסון ובעזרת ד"ר בתיה מיתר, שהיתה מומחית בינלאומית לגרענת (trachoma) עם חולים מהרבה ארצות כולל בדואים בסיני. השתתפתי במחזור הראשון של לימודי המשך ברפואה בהנהלת פרופ' ריכרד שטיין, שם התבקשתי להרצות לחברים מתוך תוכנית הלימודים. משנת 1972 עבדתי ולימדתי במחלקה לאנטומיה של אוניברסיטת תל-אביב כמרצה בכיר, אצל פרופ' נתן. במסגרת זו, אחרי דיסקציה של כ-30 ארובות העין, כתבתי עבודה על ה-CILIARY GANGLION שפורסמה ב-ANATOMISCHER ANZEIGER וצוטטה ברבים. בנוסף, ארגנתי ימי עיון באנטומיה למתמחים במחלות עיניים. הייתי מורה בבית הספר לאחיות בכפר סבא ובמכללה ללימודי הנדסה וטכנולוגיה".

מה משך אותך לאוקולופלסטיקה?

"כבר בגיל צעיר נמשכתי לכירורגיה. בגיל 16 כשהתנדבתי בחדר מיון של בית חולים כירורגי גדול, קיבלתי את יסודות הכירורגיה. בהמשך, במהלך ההתמחות בהדסה ובעבודתי במחלקת עיניים בביה"ח מאיר למדתי ועסקתי בניתוחים אוקולופלסטיים, והעמיקה המשיכה והאהבה שלי למקצוע. בנוסף שנים רבות עבדתי כמרצה בכיר באנטומיה באוניברסיטת תל-אביב, וכן במשך כל שירותי הצבאי פעלתי ככירורג, כולל ניתוחים (ולא כרופא עיניים). אוקולופלסטיקה הוא מקצוע רחב, מגוון ומרתק והיה לי המשך טבעי.

בשנת 1982 עשיתי השתלמות על בלונדון, ב-Moorfields  במחלות וניתוחי ארובת העין אצל ג'ון רייט, ובדרכי הדמעות אצל דיק וולהם. כמו-כן למדתי אצל הפלסטיקאי RICHARD COLLINS כמשקיף, למדתי אולטרסאונד אצל מרי רסטורי, נוירואופתלמלוגיה אצל פרופ' מק'דונלד והדמיה אצל רדיולוג מעולה".
 

ד"ר זינרייך (ימין) עם פרופ' ג'ון רייט, מורפילדס, 1982


ד"ר זינרייך (שלישי ימין) עם פרופ' דיק וולהם וצוות המרפאה, 1982


ד"ר זינרייך (משמאל) עם פרופ' ריצ'רד קולניס (בודק), 1982

איך נולד החוג לאוקולופלסטיקה בישראל?

הלוגו הראשון של החוג הישראלי לאוקולופלסטיקה

"כאשר נבחנתי על ידי הועדה לקבלת מילגה להשתלמות העל מקרן דייויד לואיס נשאלתי מה בכוונתי לעשות אחרי השתלמות העל, ועניתי: 'להקים חוג לניתוחים אוקולופלסטים בישראל.' ואכן, בשנת 1986 הקמתי את החוג וניהלתי אותו במשך 12 שנים. הייתי שולח הזמנות למפגשים עם החברים בכתב עם לוגו צבעוני שציירתי. בהתחלה נפגשנו בחדר הסמינריונים של איכילוב שהיה בו  מיחם. את הכיבוד – סנדוויצים, עוגיות, קפה, תה, חלב וסוכר – הייתי סוחב עם סל מהבית שלי. השתמשנו במקרן שקופיות להצגת המקרים ולפעמים נעזרנו ברנטגנולוג או פלסטיקאי. בהתחלה היינו מעט רופאים עם התמחות פורמלית באוקולופלסטיקה, כמו מיקי אילסר, נחום רוזן ואחרים. ומאחר שבכל מחלקת עיניים היה לפחות רופא אחד שעסק למעשה באוקולופלסטיקה, השתתפו גם הם במפגשים. לאט לאט הצטרפו עוד ועוד רופאים, ובסיוע חסויות עברנו למפגשים בכפר המכביה. כך נבנה גרעין הקהילה האוקולופלסטית בארץ. לאורך השנים התחלפו הנשיאים והנשיאות של החוג והוא גדל מאוד בהיקפו (כעת מעל ל-80 רופאות.ים – ד.ל.). אני שמח שיש היום מישהי כמוך  בראש החוג שדואגת לעתידו בארץ ובעולם".

פגישת החוג הישראלי לאוקולופלסטיקה, כפר המכביה, 1998. משמאל ליד מסך הטלויזיה – ד"ר זינרייך, לידו ד"ר מיכאל אילסר, בנוסף בתמונה פרופ' מרים רומם, ד"ר יהודה וייס, ועוד.

כיצד אתה צופה את עתיד האוקולופלסטיקה בישראל ובכלל?

"בעת הקמת החוג, היו בארץ מעט רופאים שהשלימו השתלמות פורמלית באוקולופלסטיקה, אך היות שבכל מחלקת עיניים היו רופאים שעסקו בניתוחים אלה, היו הרבה משתתפים בפגישות החוג. ניתחתי לא פעם עם רופאי א.א.ג. או נוירוכירורגים. היום יש אפשרויות רבות יותר בהדמיה ובדרכי הפעולה עם התפתחויות טכנולוגיות מתקדמות - מנתחים דרכי דמעות דרך האף, מנתחים מוקוצל בגולגולת דרך ארובת העין וכו'. ויש גם יותר רופאים עם השכלה פורמלית בנושא. באשר לעתיד, אני תקווה שעמיתנו יעמיקו את הידע שלהם בתחום האנטומיה, שיכירו היטב את כלי הדם והעצבים של הארובה וסביבתה. שילמדו היטב את פענוח אמצעי ההדמיה, תוך שימוש מושכל ב-AI. שיהיו מעודכנים בפירסומים המקצועיים וישתתפו בכינוסים, שישמרו על קשר עם המורים מה-FELLOWSHIP לצורך התיעצויות. שייעזרו, ללא היסוס, במומחים במקצועות השכנים: א.א.ג., נוירוכירורגיה. ממליץ על הדרכת המתמחים בעזרת סימולטורים לניתוחים וכו'. יתכן שיהיה מקום לשימוש ברובוטים לניתוחים מסוימים".

 

 ידוע שגם מחוץ לרפואה אתה יוצר.

"אני מצייר ומפסל, בעיקר גילופים מיניאטוריים בגלעיני אבוקדו. השתתפתי בתערוכות בארץ ובחו"ל, ושניים מציוריי פורסמו בעיתונות רפואית".
 

מימין לשמאל – במהלך הכנת פסל ליציקה, גילוף בעץ, ציור של יפו, ציור של גבר, אקריליק.

גילוף בגלעיני אבוקדו
 

מה מעשיך כיום?

"אני גמלאי עם מרפאה פרטית, עוסק בתרגום תיקים רפואיים של ניצולי שואה לגרמניה. מזה שנים רבות אני לומד על ניוון המקולה ממקורות רבים והגעתי למספר תובנות שטרם חדרו  לקונצנזוס. אני כותב במדור היסטורי לעיתון האיגוד – וגם נהנה מהמשפחה, חמשת ילדיי ונכדיי".

טיפים לרופא.ת העיניים המתחיל.ה?

"אהבו את המקצוע, אפילו ראו בו כעין תחביב. למדו מכל אחד, הוסיפו ידע מכל מקור אפשרי. רכשו ידע יסודי באנטומיה של הארובה וסביבתה. רכשו ידע מינימלי בנוירולוגיה, א.א.ג. – כעזר לפענוח ההדמיות".

ד"ר זאב זינרייך, תודה רבה על הראיון ועל העשיה הרבה לטובת החוג ושנה טובה!

"תודה רבה, בברכת שנה טובה ומוצלחת!"

לסיכום, ד"ר זאב זינרייך הוא דמות מעוררת השראה המשלבת חלוציות רפואית, תרומה לחינוך ולמחקר, ויצירתיות אמנותית. דרכו האישית משקפת את ההיסטוריה של רפואת העיניים בארץ ואת הדרך שעשה החוג הישראלי לאוקולופלסטיקה, מצעדיו הראשונים ועד לשגשוגו וההכרה הבינלאומית אליה הגיע כיום.