פרופ' מיכאל בלקין – סקרנות, חדשנות ויצירתיות
פרופ' אהוד אסיה
כשהתבקשתי לראיין ולכתוב על סיפור חייו של פרופ' מיכאל בלקין ראיתי זאת לא רק כזכות גדולה אלא גם הזדמנות להכיר תודה ולכבד את מי שהשפיע על הקריירה האישית שלי והיה במובנים רבים ה"טורבו" האקדמי שלי.
כשסיימתי את לימודי הרפואה לא הצלחתי לגבש החלטה מה יהיה המקצוע בו אתמחה ואעסוק כל חיי. כרופא עתודאי היו לי מספר שנים של שירות צבאי בהם יכולתי לחכוך בדעתי אך התקשיתי לקבל החלטה. לאחר מספר שנים בתפקידי שדה שרתתי כרופא היחידה לפיזיולוגיה צבאית שעסקה בחקר המאמץ והאקלים ובמסגרת זו הדרכתי רופאים ששרתו בלבנון בנושאי פגיעות קור. בינואר 1984 טסתי ללבנון עם ראש ענף מו"פ (מחקר ופיתוח) של חיל הרפואה, סא"ל ד"ר מיכאל בלקין, ומשך חצי שעה של טיסה שמעתי על המקצוע היפה ביותר ברפואה. לאחר שיחה נוספת במשרדו הסתדרו לי כל הקוביות.... וכל השאר היסטוריה.
קשה לסכם קריירה כמו זו של פרופ' מיכאל בלקין במספר משפטים. רופא עיניים, חוקר, יזם רפואי, קצין בצה"ל, ואדם בעל סקרנות בלתי נדלית וחשיבה מקורית ויצירתית גם כיום בגיל 85. היקף פעילותו יוצא דופן בכל קנה מידה, מאות פרסומים מדעיים וכ־40 פטנטים, הקמת וניהול מוסדות אקדמיים וחברות הזנק לפיתוחים שהובילו לשינוי של ממש באבחון וטיפול ברפואת עיניים.
ילדות ולימודים
פרופ' בלקין נולד בתל אביב בשנת 1941 וגדל בה בתקופה שלפני קום המדינה. הוא זוכר היטב את ימי ההפצצות של חיל האוויר המצרי על אזור מגוריו בעיר. כילד סקרן, גם האירועים המסוכנים הללו הפכו עבורו למעין מעבדה. משברי פצצות שאסף ברחוב יצר בעזרת תבניות גבס חיילי עופרת – ניסוי קטן ומסוכן למדי.
את לימודיו עשה בבית הספר היסודי "דוגמא" ולאחר מכן ב"תיכון חדש" בצפון תל אביב. בשירותו הצבאי היה אחראי במבצעים של חיל האוויר על המנהלה של הטיסות הצבאיות המבצעיות בארץ.
לאחר השירות הצבאי נסע ללימודים באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, שם למד מדעי הטבע. בשנה השלישית עבר ללימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים הישר לשנים הקליניות. לאחר מכן חזר לצבא כקצין רפואה למספר שנים , תחילה כרופא חטיבתי בחיל השריון ובמלחמת יום הכיפורים היה בין הרופאים הראשונים שחצו את תעלת סואץ בתפקידו כסמג"ד ולאחר מכן מג"ד של גדוד הרפואה של אוגדת השריון של שרון (אוגדת הצליחה). בהמשך מונה לראש ענף מחקר ופיתוח של חיל הרפואה, תפקיד שכלל בתוכו תפקידי מפתח חשובים נוספים כאחראי על רפואת אב"כ, מעבדות חר"פ, רפואה תעסוקתית, פיזיולוגיה צבאית ועוד. אחת התובנות החשובות שלו ממלחמת יום כיפור הייתה כי 6.7% מפציעות הקרב הן פציעות עיניים. בלקין היה שותף בפיתוח ובהטמעת השימוש במשקפי המגן בצבא. אז, כעכשיו, הבעיה העיקרית אינה בהיעדר אמצעי מגן – אלא בכך שמשקפיים על הקסדה אינם מגינים באופן יעיל על העיניים.
הדרך אל רפואת העיניים
הבחירה ברפואת עיניים הייתה כמעט מקרית – וגם מעט אירונית. במהלך לימודי הרפואה לא התעניין במיוחד ברפואת עיניים ולמעשה הציון הנמוך ביותר שקיבל בלימודים הקליניים היה בעיניים. במהלך הסטאז' בבית החולים אסף הרופא נחשף לניתוחי העיניים ובעיקר לניתוחי הקטרקט בשיטת ICCE שבוצעו אז בעיקר בחולים עיוורים לחלוטין או כמעט עוורים. החוויה של לראות אדם עיוור קם מהניתוח ומתחיל לראות שוב מיד לאחריו הייתה עבורו מכוננת. זה היה מעין נס, והוא רצה להיות שותף לנס! את התמחותו ברפואת עיניים עשה בבית החולים הדסה בירושלים, ובהמשך מצא את עצמו – כמעט במקרה – מופקד על תחום עיני הילדים והפזילה. משהתפנה התפקיד הודיע לו על כך פרופ' זאוברמן בשיחת מסדרון קצרה, ומאז הפך למנהל השירות בתחום במשך שנים .
למעשה היתה הקריירה שלו רצופה ב"קפיצות כיתה", רובן לא מתוכננות. את לימודי הרפואה החל ישר בשנים הקליניות (כשעוד לא היה מסלול כזה), הוא מונה לרופא חטיבתי מבלי שהיה רופא גדודי, את ההתמחות בעיניים סיים במחזור האחרון לפני הנהגת בחינות גמר, והוא מונה למנהל שירות ילדים-פזילה ללא שעבר השתלמות פורמלית ועוד.
הלייזר מצית את הדמיון
עוד במהלך התמחותו נחשף בלקין לעולם הלייזרים – תחום חדש יחסית באותם ימים. עד אז טיפולי פוטוקואגולציה ברשתית בוצעו באמצעות מנורות קסנון, אך האפשרויות החדשות שהציע הלייזר הדליקו את דמיונו. הוא החל לעסוק באופן אינטנסיבי בחקר השפעת הלייזר על העין –הן בהקשר של פגיעות לייזר והן ככלי טיפולי. תחום זה הפך לאחד ממוקדי המחקר המרכזיים שלו במשך שנים.
גם בתפקידיו הצבאיים היוותה המומחיות בלייזר חלק מרכזי. במסגרת שיתוף הפעולה בין הצבאות עבד בלקין עם חוקרים בצבא האמריקאי ואף "עשה מילואים" לפרקי זמן במעבדת מחקר לייזר בסן פרנסיסקו. בשלב מסוים, לאחר פטירתו הפתאומית של עמיתו המקביל האמריקאי, מצא את עצמו למעשה משמש כמומחה לפגיעות לייזר בעין של הן הצבא הישראלי והן האמריקאי.
בתחום הלייזר מציין פרופ' בלקין גם את מה שהוא מכנה "הכשלון הגדול ביותר שלי": הניסיון לפתח פילטר אופטי שיגן על העין מפגיעות לייזר בתאונות תעשיתיות וצבאיות או כהגנה מנשק הלייזר. פילטר כזה חייב לפעול תוך שבריר שנייה ועדיין לא נמצאה הטכנולוגיה שתאפשר זאת.
מכון המחקר לעין – בסיס לחדשנות
אחת התרומות המשמעותיות ביותר של פרופ' בלקין לרפואת העיניים בישראל הייתה הקמת מכון גולדשלגר לחקר העין של אוניברסיטת תל אביב במרכז הרפואי שיבא. הוא היה ממייסדי המכון ומנהלו הראשון, והפך אותו למרכז מחקר פעיל ומשפיע. גם היום, לאחר חמישה עשורים של פעילות, הוא ממשיך להגיע מדי יום למשרדו במכון ולעבוד על רעיונות חדשים. הוא היה גם ממייסדי האגודה הישראלית לחקר העין והראיה (ISVER) והנשיא השני של החברה, ראש החוג לרפואת עיניים באוניברסיטת ת"א ומחזיק הקתדרה ע"ש סידני פוקס. הוא גם משמש במשך שנים רבות כיועץ ראשי של המכון לחקר העין של סינגפור.
חלק ניכר מפיתוחיו של פרופ' בלקין קשורים למחלת הגלאוקומה ופיתוח טכנולוגיות להורדת הלחץ התוך עיני. הפיתוח הראשון בשטח זה היה שתל ה- Ex-PRESS(אופטונול), שתל ניקוז זעיר המוחדר בניתוח יחסית זעיר־פולשני, מחלוצי ה-MIGS. ההתקן נמכר לחברת Alcon והפך לכלי נפוץ בניתוחי גלאוקומה ברחבי העולם.
הפיתוח הבא היה כבר קשור לניתוחי לייזר. פרופ' בלקין קישר אותי לחברת אופטוטק שפיתחה מכשירי CO2 וחיפשה יישומים בעיניים. פיתחנו מערכת לייזר CO2 המבצעת NPDS (סקלרוטומיה לא פולשנית). הוקמה חברתIOPtima שנרכשה מאוחר יותר ע"י חברה סינית.
הפיתוח שבלקין עצמו רואה כהמצאה המשמעותית ביותר שלו הוא טכנולוגיית Direct Selective Laser Trabeculoplasty (DSLT).. הרעיון המרכזי פשוט אך מהפכני: לבצע את טיפול הSLT דרך הסקלרה, באופן אוטומטי וללא מגע עם העין, תוך שניות ספורות. המערכת פותחה במסגרת חברת BELKIN Vision שהקים בשנת 2013. לאחר ניסויים קליניים רב־מרכזיים וקבלת אישורי רגולציה בארה"ב ובאירופה, נרכשה החברה על ידי Alcon בשנת 2023. זה הפיתוח המחקרי שהוא הגאה בו ביותר מכל הטכנולוגיות שפיתח, ולא בגלל ההצלחה הכלכלית המרשימה. ל-DSLT יש לה פוטנציאל לחולל מהפך כלל עולמי במניעת מחלת הגלאוקומה הגורמת לעיוורון בלתי הפיך למיליוני אנשים בעולם. הטיפול בלייזר הוא קל ופשוט, אורך שניות ספורות, אינו מלווה בתופעות לוואי משמעותיות, הוכח כיעיל קלינית גם כטיפול ראשוני, ניתן לבצע אותו בכל מקום בעולם ולמעשה אף אינו דורש רופא. זו יכולה להיות מהפכה של ממש ברמה הגלובלית.
מבט לעתיד
גם היום, בשנות השמונים לחייו, ממשיך פרופ' בלקין לחשוב ולפתח רעיונות חדשים, מקוריים ויצירתיים. בין הפרויקטים שמעסיקים אותו כיום: פיתוחים לעצירת מיופיה בילדים בעזרת תרגול בינוקולרי (CureSight), פתרונות חדשניים ופשוטים יחסית לעין יבשה, מצלמת פונדוס הממפה את שכבות הרשתית, מזהה כלי דם ויתכן ותסייע לזיהוי לא רק בעיות עיניות אלא גם אבחון מוקדם של מחלות סיסטמיות, מחקר חדש ומבטיח בניסיון לגרום לרגנרציה של עצבים פגועים במערכת העצבים המרכזית ועוד...
סיכום
פרופ' מיכאל בלקין הוא אחת הדמויות הבולטות ברפואת העיניים בישראל ובעולם. הוא תמך וגידל רבים מבכירי רפואת העיניים בארץ. רופא, חוקר וממציא שהצליח לשלב בין קליניקה, מחקר ויזמות טכנולוגית וליצור פיתוחים בעלי חשיבות בלתי רגילה ברפואת עיניים.
ועוד לא נאמרה המילה האחרונה.
