רטינופתיה של פגות

דר׳ הדס משולם

מומחית ברפואת עיניים, רשתית ילדים

מרכז רפואי הדסה

מתורגם ומעובד מדף הסבר של האיגוד האמריקאי לרפואת עיניים לילדים ופזילה (AAPOS)

מהי רטינופתיה של פגות (ROP)?

רטינופתיה של פגות (ROP) היא מחלה שיכולה לגרום לעיוורון בפגים, בגלל התפתחות לא תקינה של כלי הדם ברשתית. הרשתית היא שכבה של תאי עצב בתוך העין שקולטת את התמונה ומעבירה את התמונה למוח דרך עצב הראייה. כלי הדם שמספקים את הרשתית מתפתחים ממרכז הרשתית להיקפה. כשתינוק נולד מוקדם מדי כלי הדם עדיין לא הגיעו עד ההיקף וצמיחתם נעצרת. בדרך כלל כלי הדם חוזרים לצמוח באופן תקין והמחלה חולפת מעצמה. אם כלי הדם צומחים באופן לא תקין הם יכולים לדמם, למשוך את הרשתית ולגרום להפרדות רשתית ולעיוורון. הפגים שנמצאים בסיכון הם אלו שנולדו במשקל נמוך וגיל הריון צעיר.

איך ROP משפיע על הפג שלי?

רב הפגים עם ROP רואים באופן תקין לגילם גם בזמן המחלה הפעילה, וברובם המחלה חולפת והראייה מתפתחת באופן רגיל. מיעוטם סובלים מ ROP שמתקדם ועלול לגרום לעיוורון. מכיוון שאי אפשר לדעת מי מהפגים יחלים ומי לא, כל הפגים בסיכון עוברים בדיקות עיניים עד שהמחלה חולפת וכלי הדם מגיעים להיקף הרשתית. תזמון הבדיקות חיוני לזיהוי הפגים שזקוקים לטיפול לפני שנגרמים שינויים בלתי הפיכים לראייה.

האם ניתן למנוע ROP?

טיפול רפואי מתקדם מאפשר לפגים קטנים לשרוד. מכיוון שניתן היום לטפל בפגים קטנים יותר ויותר, השכיחות של ROP עולה. עם זאת, טיפול מקצועי בפגיות טובות מפחית את הסיכון של פגים לסיבוכים של ROP, ומעקב צמוד של רופא עיניים יכול למנוע עיוורון ברב המקרים.

כמה פגים נפגעים מ ROP?

50-70% מהפגים מתחת ל 1250 גרם סובלים מ ROP. כ 90% מהם סובלים ממחלה קלה ואינם זקוקים לטיפול. במרבית הפגים המטופלים המחלה אינה מתקדמת ואינה גורמת לעיוורון. בארה׳ב כ 500 ילדים מתעוורים כל שנה בגלל ROP. בארץ ילדים ספורים התעוורו בשנים האחרונות כתוצאה מ ROP.

מה משפיע על חומרת המחלה?

 גורמי הסיכון ל ROP הם משקל לידה נמוך מ 1500 גרם ולידה לפני 32 שבועות הריון. ככל שהמשקל והגיל קטנים יותר הסיכון גדול יותר. גורמי סיכון נוספים כוללים קשיי נשימה וצורך בחמצן, אנמיה ומתן דם ועלייה איטית במשקל.

איך מאבחנים ROP?

רופאי עיניים לילדים או מומחי רשתית בודקים את הפגים במועדים קבועים לאחר הלידה. בדיקת הרשתית מתבצעת לאחר הרחבת אישונים על ידי טיפות ובעזרת מכשירים סטריליים. הבדיקה גורמת אי נוחות, אבל אין בשלב זה דרך אחרת לאבחן ולעקוב אחר התפתחות כלי הדם ברשתית. הצוות של הפגייה מנסה להפחית את אי הנוחות על ידי מתן דקסטרוז ועל ידי ביצוע בדיקה מקצועית ומהירה. ברב הפגיות ממליצים שההורים לא ישהו בחדר הבדיקה, אבל חיבוק אחרי הבדיקה בוודאי יכול לעזור.

איך רופאים מתארים ROP?

ROP מתואר על פי מיקום כלי הדם (אזור zones 1-3), על פי חומרת המחלה (דרגה stages 1-5) ונוכחות פיתול או גודש בכלי הדם (מחלת פלוס plus disease).

מתי ואיך צריך לטפל ב ROP?

כשהסיכון להפרדות רשתית גדול מומלץ לטפל על מנת לעצור את התפתחות המחלה. הטיפול המקובל הוא על ידי ניתוח לייזר וצריבת האזורים בהם אין כלי דם. הלייזר נמצא בשימוש שנים רבות והוא בטוח ויעיל ברוב המקרים. הלייזר מתבצע בדרך כלל בפגייה תחת הרדמה כללית או טשטוש עמוק.

טיפול חדשני יחסית שמתאים לחלק מהפגים הוא זריקות אבסטין או זריקות לוסנטיס שמעכבות את צמיחת כלי הדם ומונעות בדרך כלל את התקדמות המחלה. הזריקות ניתנות בפגייה, לפעמים תחת טשטוש והשפעתן מהירה מאד. מכיוון שזהו טיפול נסיוני, נחוץ מעקב ממושך אחר הילדים. עד היום נצפו סיבוכים מעטים, אך אין מעקב ארוך אחר ילדים שטופלו, ואין מידע מהימן לגבי השפעות מערכתיות של החומרים או השפעתם על התפתחות הילדים.

במקרים בהם התפתחה הפרדות רשתית למרות הטיפול או בהעדרו ניתן לנסות ולהחזיר את הרשתית למקומה בניתוח. הסיכויים להחזרת הרשתית למקום ולהתפתחות ראייה בשלב זה גרועים.

האם יש צורך בבדיקות עיניים אחרי השחרור מהפגייה?

כן. רטינופתיה של פגות יכולה להחמיר גם לאחר השחרור מהפגייה והתזמון המדויק של הבדיקות והטיפולים חיוניים למניעת עיוורון. בילדים שטופלו באבסטין יש איחור בצמיחת כלי הדם והם זקוקים למעקב רשתית ממושך ביותר. ילדים שטופלו בלייזר מפתחים קוצר ראייה גבוה בגיל צעיר וזקוקים למשקפיים.

פגים נמצאים בסיכון מוגבר לבעיות עיניים אחרות כגון עין עצלה, פזילה וצורך במשקפיים. איתור מוקדם וטיפול יכולים למנוע נזק בלתי הפיך לתפקודי הראייה בהמשך. משום כך, פגים זקוקים למעקב שגרתי אצל רופא עיניים לילדים.