חסימה של דרכי הדמעות / ד"ר אירן ענתבי וד"ר עודד לגשטיין – מרכז רפואי הדסה, ירושלים
מתורגם ומעובד מדף הסבר של האיגוד האמריקאי לרפואת עיניים לילדים ופזילה (AAPOS)
הדמעות וניקוזן הנורמלי מן העיניים
לדמעות יש תפקידים שונים: הן מרטיבות את העיניים ויוצרות פני שטח אחידים החיוניים לראייה טובה, הן שוטפות את פני השטח החיצוניים של העיניים מלכלוכים, והן אף מכילות נוגדנים נגד חיידקים.
הדמעות נוצרות ע"י בלוטת הדמעות שנמצאת מתחת לעפעף העליון בקרבת האוזן, מבלוטות בעפעפיים ובלוטות בלחמית. הדמעות מתנקזות מהעיניים דרך שני פתחים זעירים הנמצאים בעפעפיים. פתחים אלה ממוקמים בחלק העליון והתחתון של העפעפיים בקרבת האף. שני הפתחים מתחברים לצינוריות, אשר מתמזגות לצינורית אחת שמובילה לשק הדמעות הנמצא מתחת לעור באזור האף, ממנו הדמעות מנתקזות אל צינורית הדמעות המסתיימת בתוך האף.
מה גורם לחסימה של דרכי הדמעות בילדים?
במצב תקין בקצה תעלת הדמעות קיים שסתום קרומי ע"ש Hasner, אשר אמור להיפתח סמוך למועד הלידה. כאשר השסתום הקרומי לא נפתח, דרכי הדמעות נותרים חסומים.
בנוסף לכך קיימות סיבות אחרות, פחות שכיחות, לחסימה של דרכי דמעות בילדים, ובינם:
- העדר פתח ניקוז דרכי הדמעות בעפעפיים
- היצרות של דרכי הדמעות
- זיהומים בדרכי הדמעות
- עצם באף המונעת כניסה של תעלת הדמעות אל האף
מה השכיחות של חסימה של דרכי דמעות בילדים?
5-10% מהילדים סובלים מתסמינים של חסימת דרכי הדמעות בעין אחת או בשתי העיניים, ובשיעור גבוה יותר בפגים.
סימנים ותסמינים של חסימה של דרכי הדמעות:
כאשר יש חסימה של דרכי הדמעות, יש זרימה חוזרת של דמעות דרך צינוריות הניקוז, מה שמוביל לכך שאחת או שתי העיניים רטובות כל הזמן. בנוסף לכך עשויות להופיע הפרשות מהעיניים, במיוחד בשעות הבוקר לאחר שנת לילה. הפרשות הדמעות יכול לערב את העפעפיים, הריסים (שלפעמים יהיו דבוקים זה לזה), ואף לזרום למטה ללחיים. ברוב המקרים התסמינים הללו מופיעים בימים-שבועות ראשוניים לחיים.
החסימה בדרכי הדמעות מפריעה לשטיפה הטבעית של חיידקים ממשטח העין, וכאשר יש הצטברות חיידקים הם עשויים לגרום לתגובה דלקתית: העפעפיים עשויים להיות אדומים ונפוחים, וההפרשות עשויות לקבל גוון צהוב-ירקרק. במקרים קיצונים, הצטברות החיידקים עשויה להוביל לדלקת בדרכי הדמעות המכונה "דקריוציסטיטיס".
האם תתיכן חסימה לסירוגין של דרכי הדמעות?
דלקת בדרכי האוויר העליונות ("הצטננות" או גודש באף) או חשיפה לגורמים חיצוניים המגרים את דרכי האוויר העליוניות (רוח או קור), עשויים לגרום לחסימה לסירוגין של דרכי הדמעות באותה תקופה. התוצאה תהיה התגברות הדמעת וההפרשות מהעיניים באותם מקרים בהם הילד/ה חולה ובעונות החורף.
כיצד מאבחנים חסימה של דרכי הדמעות?
היסטוריה של דמעת והפרשות מגיל מאוד צעיר, בכל עונות השנה, מרמזות לחסימה של דרכי הדמעות. יחד עם זאת, קיימות אבחנות נוספות לדמעת מרובה בילדים צעירים, כגון דלקות עיניים או גלאוקומה של ילדות. לפיכך יש להגיע לבדיקה אצל רופא עיניים ילדים, כדי להעריך את האבחנה הנכונה.
מהו הטיפול בחסימה של דרכי הדמעות?
למרבה המזל ב-75-90% מהילדים התסמינים חולפים באופן ספונטני במהלך השנה הראשונה לחיים, ללא כל צורך בהתערבות ניתוחית. לכן עיקר הטיפול הוא "להמתין בסבלנות".
כאשר החסימה היא ממושכת ניתן לבצע עיסויים על שק הדמעות. מטרת העיסוי היא להפעיל לחץ הידרוסטטי על דרכי הדמעות, בניסיון להוביל לפתיחה של השסתום הקרומי ע"ש ,Hasner, החוסם את קצה דרכי הדמעות. יש להגיע לבדיקת רופא/ת עיניים ילדים כדי לבצע עיסויי ראשוני על-ידי הרופא/ה, וכן כדי לצפות בהדגמה כיצד לבצע בבית את העיסויים לילדכם בצורה המיטבית. העיסוי מתבצע ע"י לחיצה עם האצבע על שק הדמעות לכיוון פתח תעלת הדמעות באף. יש לציין כי אין הוכחה בספרות המדעית כי העיסויים הכרחיים או יעילים.
כאשר רופא העיניים מסיק שיש זיהום חיידקי בדרכי הדמעות, יש להוסיף טיפול בטיפות עיניים אנטיביוטיות. יש לציין כי במידה והחסימה לא חלפה תחת הטיפול בעיסויים או באופן ספונטני, הזיהום החיידקי עשוי לחזור שוב כאשר יופסק הטיפול בטיפות האנטיביוטיות.
מתי יש לשקול ניתוח לפתיחת דרכי הדמעות?
חסימה של דרכי הדמעות אומנם פוגעת באופן ברור באיכות החיים של הילד/ה וההורים, אך כיוון שהחסימה איננה מפריעה להתפתחות הראייה וכיוון שידוע שב-75-90% מהילדים התסמינים חולפים באופן ספונטני במהלך השנה הראשונה לחיים, מקובל לחכות כשנה עד הפנייה לפתרון ניתוחי לפתיחת דרכי הדמעות.
כיצד מתבצע ניתוח לפתיחת דרכי הדמעות?
במהלך הניתוח מבוצעת שטיפה של דרכי הדמעות ע"י צינורית מתכת עם קצה חלק שאינו חד. הצינורית מוכנסת אל דרכי הדמעות דרך הפתחים בעפעפיים, עד מעבר אל האף. לאחר שהרופא/ה מתרשמ/ת מפתיחה של דרכי הדמעות ע"י הצינורית, מבוצעת שטיפה של דרכי הדמעות והניתוח מסתיים. כיוון שמדובר בפעוטות הניתוח מתבצע בד"כ תחת הרדמה כללית ונמשך כמה דקות. הניתוח מבוצע דרך אשפוז יום והילד יכול לחזור לפעילות רגילה מיד אחריו.
מהם סיכויי ההצלחה של ניתוח לפתיחת דרכי הדמעות?
סיכויי ההצלחה לרוב גבוהים מאוד ועומדים על 80-90% כאשר הניתוח מתבצע עד גיל שנה וחצי. מעבר לגיל זה סיכויי ההצלחה עשויים להיות נמוכים יותר.
מה עושים כאשר התסמינים חוזרים לאחר הניתוח?
מקובל להמתין מספר שבועות להערכה חוזרת לאחר הניתוח, על מנת לאפשר לדרכי הדמעות "להתאושש" מהניתוח. במקרים בהם התסמינים חוזרים בהערכה החוזרת לאחר הניתוח, מקובל לבצע ניתוח חוזר באותה טכניקה שהוזכרה לעיל. יש גם מנתחים שימליצו בשלב זה על טכניקה אחרת כפי שמתואר בהמשך.
במקרים בהם התסמינים חזרו עוד פעם לאחר הניתוח השני, מקובל לבצע ניתוח דומה, אך בסוף הניתוח להשאיר צינורית סיליקון בדרכי הדמעות למשך מספר חודשים, כדי לשמור אותן פתוחות. הצינוריות יוסרו במרפאה בביקורת לאחר הניתוח. אפשרות נוספת לניתוח חוזר היא לבצע הרחבה של דרכי הדמעות באמצעות בלון-קטטר. המנתח ירחיב את דרכי הדמעות ע"י ניפוח בלונית זעירה המועברת בדרכי הדמעות.
חשוב להדגיש שמעטים מהילדים הבריאים צריכים לעבור ניתוח לפתיחת דרכי הדמעות, ומיעוט קטן עוד יותר יזדקקו ליותר מניתוח אחד.
מהם הסיכונים בניתוח?
הניתוח מתבצע בדרכי הדמעות הנמצאות "מתחת לעור", ללא ניתוח של העין עצמה. קיימים סיכונים לא שכיחים כמו פגיעה בדרכי הדמעות, מעבר הצינורית דרך רקמת העור במקום דרך דרכי הדמעות וזיהומים בדרכי הדמעות. הניתוח איננו משפיע על הראייה או יכול לפגוע בעין עצמה.
References:
- https://aapos.org/terms/conditions/72
- Sathiamoorthi S, Frank RD, Mohney BG. Incidence and clinical characteristics of congenital nasolacrimal duct obstruction. Br J Ophthalmol. 2018 Jun 6. pii: bjophthalmol-2018-312074. doi: 10.1136/bjophthalmol-2018-312074.
- Pediatric Eye Disease Investigator Group, Repka MX, Chandler DL, Beck RW et al. Primary treatment of nasolacrimal duct obstruction with probing in children younger than 4 years. Ophthalmology. 2008 Mar;115(3):577-584.e3.
- Sathiamoorthi S, Frank RD, Mohney BG. Spontaneous Resolution and Timing of Intervention in Congenital Nasolacrimal Duct Obstruction. JAMA Ophthalmol. Published online August 30, 2018. doi:10.1001/jamaophthalmol.2018.3841