סינדרום פיברומיאלגיה והעין 

תקציר: פרופ' מרדכי רוזנר

סינדרום פיברומיאלגיה מאופיין בעיקר בכאב רב מוקדי ונרחב, עם שונות רבה במיקום ובחוזק, שמשתנה במהלך הזמן.

מספר מחקרים הראו שפיברומיאלגיה כרוכה גם בתמותה מוגברת ממחלות קרדיולוגיות וצרברו-וסקולריות, מחלות של מערכת העיכול העליונה והתחתונה, תאונות והתאבדויות.

השכיחות של פיברומיאלגיה היא 2 עד 8 אחוז מהאוכלוסייה, היא מופיעה בעיקר בנשים, ויכולה להתפתח בכל גיל כולל בתקופת הילדות.

פיברומיאלגיה הינה ההפרעה הראומטולוגית השנייה בשכיחותה אחרי אוסטאוארתריטיס.

הפתוגנזה איננה ברורה, והסברים אפשריים בנוגע למכניזם כוללים הפרעה בתפקוד של מערכות העצבים האוטונומית, המרכזית וההיקפית, אבנורמליות של תפקוד המוח וגורמים גנטיים וסביבתיים.

משערים שפיברומיאלגיה הינה סינדרום כאב נוירופתי כיון שלאחרונה נמצאה הפחתה בצפיפות בסיבי עצב קטנים בביופסיות של עור.

חולים אחדים עם פיברומיאלגיה סובלים רק מכאב, בעוד שאחרים חווים מגוון תסמינים נוספים, כמו עייפות, הפרעות שינה, בעיות זיכרון ודיכאון.

פיברומיאלגיה בנפרד או יחד עם דיכאון ונוירוטיות תורמים להתפתחות Sjögren syndrome-associated fatigue, ולכן סינדרום עין יבשה יכול להיות סימן עייני בסיסי שלו.

הראו שהמוטציה MTHFR C677T (Ala → Val) קשורה לתסמיני הכאב של פיברומיאלגיה וייתכן גם של סינדרום עין יבשה, אשר עשוי להיות קשור לפיברומיאלגיה.

תואר גם קרטוקונוס עם פיברומיאלגיה. קיימת חפיפה מסוימת בין פיברומיאלגיה למצבים סיסטמיים אחרים כמו סינדרום עייפות כרונית, או סינדרומים אזוריים כמו סידרום המעי הרגיז, ו- temporomandibular disorders.

עד עתה אין כל ממצא מעבדתי או מבחן אבחנתי עבור פיברומיאלגיה.

הקריטריונים האבחנתיים של פיברומיאלגיה פורסמו ב- 1990 על ידי האגודה האמריקאית לראומטולוגיה (ACR).

כדי לקבוע את האבחנה נדרשים שיהיו לפחות 11 עד 18 נקודות רגישות לכאב בגוף יחד עם כאב נרחב, המוגדר ככאב אקסיאלי axial pain)) כאב של צד ימין או שמאל, וכאב של החלק העליון והתחתון של הגוף.

תסמינים אלא צריכים להמשך לפחות שלושה חודשים.

בשנת 2010 ה- ACR הציעה מרכיבים נוספים של קריטריונים אבחנתיים על פי אינדקס כאב (WPI - widespread pain index) וסולם חומרה (severity scale  - SS) המתאר את ההיארעות והחומרה של תסמינים כמו עייפות, הפרעות שינה ופגיעות קוגניטיביות. בנוסף יש התחשבות גם בתסמינים גופניים של עייפות, חולשת שרירים, הפרעות גסטרואינטסטינליות, הפרעות פסיכיאטריות, הפרעות נוירולוגיות, הפרעות עוריות, הפרעות במתן שתן, והפרעות עיניות כמו טשטוש ראייה ועיניים יבשות.

מחקרים שפורסמו לאחרונה גילו שפיברומיאלגיה יכולה להשפיע על העין ולגרום לשינויים במקטע בקדמי והאחורי שלו.

מאמר הסקירה הנוכחי נכתב על ידי מחברים מפולין, ממרפאת העיניים של אוניברסיטת  Wrocław, והוא מסכם את בממצאים שתוארו בעיניים בפיברומיאלגיה.

תסמינים אלה כוללים תחושת גוף זר וגירוי יחד עם טשטוש ראייה המלווים את סינדרום העין היבשה והפחתת רגישות הקרנית. דווח גם על פיברוזיס של בלוטות הדמעות וסקלריטיס, כולל גם בצורתה הנקרוטית (necrotizing scleritis). 

נמצא שהדמית עשויה להיות דקה באופן משמעותי בחולי פיברומיאלגיה כתוצאה מירידת לחץ בכלי הדם של הדמית בעקבות הפחתה בהתכווצות של המיקרוסירקולציה. שכבת סיבי העצב של הרשתית (RNFL) עשויה להיות דקה.

הפרפוזיה של ראש עצב הראייה יכולה להיות מופחתת וכתוצאה מכך עלולה להיגרם איסכמיה של הדיסקה האופטית ללא שינויים מבניים או תפקודיים. סיבי העצב של הסטרומה של הקרנית עשויים להיות דקים ופחות צפופים.

היכולת לבדוק את עובי עצבי הקרנית באמצעות צילומי מיקרוסקופ קונפוקלי מאפשרת להשתמש בבדיקה זו כתחליף לביופסיות של העור באבחנה של פיברומיאלגיה ולשמש בבחינת ההשפעה של טיפולים חדשים למחלה.

ייתכן שבעתיד הקריטריונים לאבחון פיברומיאלגיה יכללו גם מרכיבים של בדיקת עיניים.  חקר השינויים בעיניים בפיברומיאלגיה והמנגנונים הפתולוגיים שלהם יוכל אולי גם לאתר מטרות טיפוליות חדשות אשר ישפרו את איכות החיים של חולי פיברומיאלגיה.