כימות של חוסר פרפוזיה ונאווסקולריזציה בפלואורסצאין אנגיוגרפיה בשדה אולטרה-רחב בסוכרתיים

תקציר: פרופ' מרדכי רוזנר

רטינופתיה סוכרתית הינה הגורם המוביל של מקרים חדשים של איבוד ראיי במבוגרים בגיל 20 עד 75 שנים.  המדד הסטנדרטי של סולם החומרה של רטינופתיה סוכרתית הוגדר על ידי ה-  Early Treatment Diabetic Retinopathy Study (ETDRS).

באמצעות הערכה של 7 שדות סטנדרטיות ברשתית ניתן לחשב את הסיכון של חולה להידרדרות. לפי שיטת ה- ETDRS מספיק שתמצא פתולוגיה מסוימת כמו אבנורמליות מיקרווסקולריות תוך רשתיות (IRMA) ו- beading ורידי, כדי לקבוע החמרת הרטינופתיה.

מדידות כמותיות של שטח הפנים הכללי של הרשתית, היו קשות לביצוע בעבר מכיוון שצילומי המונטאז' בהם השתמשו לא כללו את הרשתית ההיקפית, היו עיוותים באזורי החיבור של צילומי השדות השונים והגבול ההיקפי של המונטאז' לא היה מדויק.

מאידך, גודל האזור הא-וסקולרי בפובאה וגודל האזורים עם חוסר פרפוזיה ושל נאווסקולריזציה הינם ביו-מרקרים חשובים  של רטינופתיה סוכרתית. לייזר אופתלמוסקופיה של שדה אולטרה-רחב  (Ultrawidefield) מאפשר צילום של שטח גדול יותר מאשר ניתן היה בעבר, ומאפשר למדוד את הגודל של שטחים עם חוסר פרפוזיה ונאווסקולריזציה.

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם יש קשר בין מאפיינים דמוגרפיים ומאפיינים של רטינופתיה סוכרתית מתקדמת לבין ביו-מרקרים כמו שטחי האזור הא-וסקולרי בפובאה, שטח האזורים עם חוסר פרפוזיה ושל נאווסקולריזציה על פי פלואורסצאין אנגיוגרפיה של שדה אולטרה-רחב. בנוסף לכך, לקבוע את גודל הסף (threshold) של השטח עם חוסר פרפוזיה עם הרגישות והספציפיות הגבוה ביותר לסיכון להידרדרות הרטינופתיה הסוכרתית.

החוקרים היו מארצות הברית, ממרכז העיניים על שם W. K. Kellogg, של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת מישיגן באן-ארבור, ממחלקת הרפואה של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת אמורי באטלנטה, ג'ורג'יה, ממכון העיניים ווילמר  של אוניברסיטת ג'ון הופקינס בבולטימור, מרילנד, וממחלקת העיניים של בית הספר לרפואה על שם Keck, של אוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס-אנג'לס.

המחקר היה רטרוספקטיבי ונערך מינואר 2009 ועד מאי 2018 במרכז רפואי אחד. במחקר נכללו 651 עיניים של 363 חולים בסוכרת מסוג I או II אשר עברו בדיקת פלואורסצאין אנגיוגרפיה של שדה אולטרה-רחב.

התוצאים העיקריים היו השטח במ"מ רבוע של  האזור הא-וסקולרי בפובאה, השטח הכללי של האזורים עם חוסר פרפוזיה, שטח האזורים עם חוסר פרפוזיה בקוטב האחורי, בהיקף המרכזי (mid-periphery) ובהיקף הרחוק, והשטח הכללי של נאווסקולריזציה, שטח הנאווסקולריזציה בקוטב האחורי, בהיקף המרכזי ובהיקף הרחוק.

מתוך 363 החולים שנכללו במחקר, 56.5 אחוז היו גברים, 68 אחוזים היו לבנים ו- 21.8 אחוזים שחורים. הגיל הממוצע היה 59.4 שנים. 76 עיניים היו ללא רטינופתיה סוכרתית, 92 עם רטינופתיה קלה לא שגשוגית (non-proliferative), 144 עם רטינופתיה בינונית לא שגשוגית, 101 עם רטינופתיה חמורה לא שגשוגית, 220 עם רטינופתיה שגשוגית ו- 18 עם רטינופתיה שחומרתה לא ידועה.

נמצא קשר בין השטח הכללי של האזורים עם חוסר פרפוזיה לבין המגדר הגברי, השחורים, וממצא של דימום לזגוגית. שטח כללי של חוסר פרפוזיה של 77.48 מ"מ רבוע נמצע כמדד סף לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית שגשוגית.

מסקנות החוקרים הן שניתן למדוד באופן כמותי שטחים של אזורים עם חוסר פרפוזיה ושל נאווסקולריזציה בצילומי פלואורסצאין אנגיוגרפיה של שדה אולטרה-רחב. ביו-מרקרים אלה, יחד עם גורמי סיכון דמוגרפיים יכולים לעזור בזיהוי התקדמות המחלה. יש לקחת בחשבון שמסקנות אלו נובעות ממחקר רטרוספקטיבי.