מגמות ביציבות לאנטיביוטיקה במיקרואורגניזמים בעיניים בארה"ב בין 2009 ל-2018 

תקציר: פרופ' מרדכי רוזנר

היציבות לאנטיביוטיקה שמפתחים פתוגנים של העיניים בעשורים האחרונים מהווה בעיה.

בכל זיהום רצוי לזהות את הגורם ואת פרופיל היציבות שלו לפני התחלת הטיפול האנטיביוטי.

למרות שמבצעים תרביות במצבים של זיהומים עיניים מסכני ראייה, הם לעיתים נדירות בלבד מבוצעות עבור זיהומי עיניים שגרתיים והרופאים מעדיפים לתת טיפול אמפירי כדי להימנע מעיכוב במתן טיפול הנובע מהזמן הדרוש לקבלת התרבית ובחינת היציבות וכדי להימנע מעלויות התרבית.

ללא תלות בצורת קבלת החלטת הטיפול, העמידות לאנטיביוטיקה נשארת שיקול חשוב בטיפול בזיהומי עיניים.

מחקר The Ocular Tracking Resistance in US Today (Ocular TRUST) הייתה תכנית מעקב נרחבת ברמה לאומית שנערכה בין 2005 ל- 2008 כדי לפקח על יציבות לאנטיביוטיקה של פתוגנים שכיחים של העיניים.

התוצאות הצביעו על רמות גבוהות של יציבות למתיצילין בקרב סטפילוקוקים עם יציבות בו-זמנית לקבוצות אנטיביוטיקה אחרות.

מחקר The Antibiotic Resistance Monitoring in Ocular Microorganisms (ARMOR) הינו מחקר מעקב רב מרכזים, לאומי, ופרוספקטיבי, שהחל ב- 2009 ותוכנן להרחיב את מחקר ה- TRUST העייני על ידי מעקב אחר עמידות אנטיבקטריאלית  בקרב סטפילוקוק אאוראוס – Staphylococcus
Aureus, סטפילוקוקוס קואגולז שלילי - coagulase-negative staphylococci, סטרפטוקוקוס פנאומוניה, פסאודומונס אארוגינוסה, והמופילוס אינפלואנזה.

מחקרי ה-TRUST וה- ARMOR הינם כנראה מחקרי המעקב הפרוספקטיביים היחידים של תרביות מעיניים, ו- ARMOR הינו המחקר היחיד שממשיך כעת בארצות הברית.

המחקר הנוכחי מתבסס על המידע שנאסף ב- ARMOR כדי לבצע הערכה של פרופיל היציבות הכללית לאנטיביוטיקה ושל המגמות לפי גיל, אזור גאוגרפי ולאורך זמן של תרביות מעיניים שנאספו במשך 10 שנים מינואר 2009 ועד דצמבר 2018.

החוקרים היו מארצות הברית: ממחלקת העיניים של המרכז למדעי הבריאות של אוניברסיטת טנסי בממפיס, מ- Bausch + Lomb ברוצ'סטר, ניו-יורק, ומ- International Health Management Associates Inc בשמבורג, אילינוי.

התוצאים היו ריכוזי העיכוב המינימליים עבור צירופים שונים של אנטיביוטיקה וחיידקים.

חושבו היציבות לאנטיביוטיקה על פי גיל החולים והאזורים הגאוגרפיים והשינויים לאורך זמן.

במחקר נכללו סך הכול 6,091 תרביות. 2189 של סטפילוקוקוס אאוראוס, 1765 של סטפילוקוקים קואגולז שלילי, 590 של סטרפטוקוקוס פנאומוניה, 767 של פסאודומונס אארוגינוזה ו-780 של המופילוס אינפלואנזה שנלקחו מ-6,091 חולים מ-88 מרכזים רפואיים.

סך הכול 34.9 אחוזים של סטפילוקוקוס אאוראוס ו-49.3 אחוזים של סטפילוקוקים קואגולז שלילי היו יציבים למטיצילין (methicillin).

יציבות לתרופות רבות (multidrug resistance) נמצאה ב- 75.4 אחוזים של סטפילוקוקוס אאוראוס יציבים למטיצילין ו- 73.7 אחוזים של סטפילוקוקים קואגולז שלילי יציבים למטיצילין.

יציבות לאנטיביוטיקה בקרב סטרפטוקוקוס פנאומוניה הייתה הגבוהה ביותר (36.3 אחוזים) ל- azithromycin.

באופן כללי פסאודומונס אארוגינוזה והמופילוס אינפלואנזה היו עם יציבות נמוכה. נמצא שוני ביציבות לאנטיביוטיקה כאשר התייחסו לגיל החולים ולאזור הגאוגרפי.

לאורך זמן נמצאו שינויים קטנים בלבד ביציבות (2.5 אחוזים לשנה), עם ירידה ביציבות ל- oxacillin ו-methicillin ולאנטיביוטיקות אחרות בתרביות של סטפילוקוקוס אאוראוס וביציבות ל- ciprofloxacin בתרביות של סטפילוקוקים קואגולז שלילי, ועלייה ביציבות ל- tobramycin בתרביות של סטפילוקוקים קואגולז שלילי.

ריכוזי עיכוב מינימליים נמוכים נותרו עקביים עבור besifloxacin.

מסקנת החוקרים היא שיציבות לאנטיביוטיקה עשויה להיות שכיחה בזיהומים סטפילוקוקליים, במיוחד בקרב חולים זקנים יותר.

במחקר הנוכחי נמצאו שינויים קטנים ביציבות לאנטיביוטיקה באזורים גאוגרפיים שונים בארצות הברית ולאורך זמן.