21.08.2020 |
Liu Y, Cheng J, Gao Y, Qin L, Min X, Zhang M.
היעילות של החלפת טיפול לאפליברספט בבצקת מקולרית סוכרתית מתמידה
תקציר: פרופ' מרדכי רוזנר
בצקת מקולרית סוכרתית הינה סיבוך של סוכרת שמסכן ראייה, ומאופיין באופן קליני בעיבוי של הרשתית בגלל נוזל חוץ-תאי שמצטבר באזור המקולרי בעקבות פגיעה בחדירות של כלי הדם.
השכיחות הגלובלית של חולים עם בצקת מקולרית סוכרתית היא 6.81 אחוזים ומספרם ב- 2010 היה בערך 20.6 מיליונים.
גורם גדילה אנדותליאלי וסקולרי (vascular endothelial growth factor - VEGF) הינו גורם בסיסי בהתפתחות בצקת מקולרית סוכרתית.
תרופות נוגדות גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים הפכו בשנים האחרונות להיות טיפול הקו הראשון בבצקת מקולרית סוכרתית.
טיפול כזה משפר את הראייה ומונע הידרדרות של המחלה. אולם, יש חולים שלא מגיבים לזריקות לזגוגית של בבציזומב (bevacizumab) או רניביזומב (ranibizumab) ומפתחים לאחר מינימום של 3 זריקות הצטברות מחודשת של נוזלים ונזק עצבי ברשתית.
הציעו שמעבר לטיפול בתרופה נוגדת גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים חדשה – אפליברספט (aflibercept), עשוי לשפר את המצב של בצקת מקולרית כרונית ולשפר את הראייה לאורך זמן. בהשוואה לתרופות האחרות, לאפליברספט יש אתרים מרובים, התקשרות חזקה יותר לגורם הגדילה האנדותליאלי הוסקולרי A והוא מעכב גם גורם גדילה של הפלצנטה וגורם גדילה אנדותליאלי B.
מספר מחקרים קליניים בדקו אם חולים עם בצקת מקולרית סוכרתית שלא הגיבו בצורה מלאה לתרופות נוגדות גורמי גדילה הקודמות, יגיבו לתרופה החדשה ומצאו שיש לה יתרון על התרופות הקודמות, אך יעילותה לא נבדקה עדיין באופן מקיף.
כדי לברר זאת בוצע המחקר הנוכחי, שהינו מטה-אנליזה סיסטמתית שבדקה את התוצאות מבחינת הראייה והשינויים האנטומיים ברשתית בחולים עם בצקת מקולרית סוכרתית שלא מגיבים לטיפול, לאחר מעבר לטיפול באפליברספט.
החוקרים היו מסין, ממחלקות העיניים וניתוחי חזה של בית החולים של סין המערבית ואוניברסיטתSichuan, ב- Chengdu בוצעה סקירת ספרות במספר מאגרי מידע (PubMed, Medline, EMBASE, Cochrane Library and Web of Science) , עד מאי 2019.
בוצעה הערכה של איכות המחקרים ובוצעה הערכה של הנתונים שנאספו. בתנאי ההכללה עמדו 14 מחקרים שבדקו סך הכול 489 עיניים.
סיכום הממצאים הראה שיפור משמעותי בחדות הראייה כעבור חודש, חודשיים ושלושה עם המשך בשיפור גם כעבור חצי שנה ושנה, נמצאה ירידה בעובי הרשתית המרכזית בממוצע ב- 80.52 מיקרון כעבור חודש, 89.6 מיקרון כעבור חודשיים, 113.88 מיקרון כעבור 3 חודשים, 125.12 מיקרו כעבור 6 חודשים ו-75.7 מיקרון כעבור שנה.
מסקנת החוקרים היא שהעברת הטיפול לאפליבספט הינה בטוחה ויעילה בחולים עם תגובה לא מספקת לתרופות נוגדות גורם גדילה אנדותליאלי וסקולרי אחרות. העברת הטיפול גרמה לשיפור משמעותי בחדות הראייה ובבצקת מקולרית בחולים עם בצקת מקולרית סוכרתית.