הערכה כמותית של השפעת צום על המיקרוסירקולציה של המקולה באמצעות OCTA 

תקציר: פרופ' מרדכי רוזנר

האוכלוסייה המוסלמית צפויה לגדול ב- 35 אחוזים במהלך 20 השנים הבאות ולצמוח מ- 1.6 ביליון ב- 2010 ל- 2.2 ביליון ב- 2030.

העולם המוסלמי מכסה שטח גאוגרפי רחב גלובלית. יותר מביליון אנשים צמים במהלך חודש הרמדאן במשך 11 עד 17 שעות ביממה.  צום כזה גורם לשינויים פיזיולוגיים שונים בגוף.

החומרה של השפעות אלה עשויה להשתנות בהתאם למשך הצום, במיוחד אם ימי הצום הינם ימי קיץ חמים. הביוכימיה של נוזלים ביולוגיים כמו שתן ודם משתנה, וצום ממושך יכול להשפיע על זרימת הדם בכורואיד וברשתית ועל הצפיפות הוסקולרית. 

מצבים שונים כמו היפוגליקמיה, הידרציה, ואימון כושר, משפיעים על העין. ההשפעות הן על הפרשת הדמעות הבסיסית, הלחץ התוך עייני, כוח הרפרקציה של העדשה, ועובי הרשתית והכורואיד. לדוגמה, היפו-וולמיה גורמת לירידה בלחץ העורקי הממוצע המלווה בהפחתת תפוקת הלב ועוצמת הדופק. בגלל האקטיבציה של המערכת הסימפתטית באמצעות הברו-רצפטורים, גדלה התנגודת ההיקפית כדי להגביר את הלחץ העורקי הנמוך, ובמקביל פוחת לחץ הפרפוזיה של אברים לא-חיוניים, כולל העין.

הדבר עשוי להתבטא בהפחתה של עובי הכורואיד והרשתית. לא ידועה השפעה ישירה של היפוגליקמיה על תפקוד הרשתית בעיני אדם, אך עכברים עם היפוגליקמיה מאבדים ראייה, יש הפחתה בתגובת הרשתית שלהם ויש מות מוגבר של תאי רשתית.

ה- optical coherence tomography angiography (OCTA) שפותח לאחרונה מאפשר הערכה מהירה ולא חודרנית של מבני הרשתית והכורואיד. העיקרון של OCTA מבוסס על אותות מכדוריות הדם האדומות בתמונות B-scan של הרשתית. אותות אלה מאפשרים להדגים את מבנה רשת כלי הדם של הרשתית ולהבדיל בין אזור הזרימה השטחי, אזור הזרימה העמוק והזרימה בכוריוקפילריס.

עד עתה לא פורסם מחקר על שינויים בכלי הדם של הרשתית והכורואיד כפי שמודגמים ב- OCTA בזמן צום אשר יכול לגרום להיפו-ולמיה ולהיפו-גליקמיה. מטרת המחקר הנוכחי לבדוק באמצעות OCTA את המיקרו-סירקולציה של הכורואיד והרשתית במהלך צום וללא צום באנשים בריאים בחודש הרמדאן ב- 2019.

החוקרים היו מטורקיה: מאוניברסיטאות Selcuk ו- Kahramanmaras Sutcu Imam.  המחקר היה פרוספקטיבי.

הדמיות OCTA של  98 עיניים של 49 אנשים בריאים הושוו בעת צום ובזמן ללא צום. כל משתתף עבר בדיקת עיניים מלאה.

נמצאו מספר שינויים פיזיולוגיים ברשתית ובכורואיד בזמן צום.

ערכי שטחי הזרימה השטחיים והעמוקים ברשתית ובכוריוכפילריס היו נמוכים באופן משמעותי מבחינה סטטיסטית בזמן צום בהשוואה למצב ללא צום. הצפיפות הוסקולרית הממוצעת בזמן צום הייתה נמוכה יותר באופן משמעותי בשטח הזרימה השטחי ברשתית.

לא נמצאו שינויים משמעותיים מבחינה סטטיסטית בזמנים עם צום וללא צום בצפיפות הוסקולרית העמוקה ברשתית, באזור הא-וסקולרי העמוק בפובאה, ובעובי המקולה המרכזית. 

מאידך, הצפיפות הוסקולרית באזור הא-וסקולרי השטחי בפובאה הייתה נמוכה באופן משמעותי בזמן ללא צום לעומת המצב בצום. עובי הכורואיד מתחת לפובאה היה עבה יותר באופן משמעותי מבחינה סטטיסטית בזמן צום.