דיאטה ים-תיכונית והידרדרות לשלב מאוחר של AMD במחקרי AREDS 1 ו- 2 

מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

ניוון מקולרי מחמת גיל – AMD הינו הסיבה המובילה לעיוורון בארצות המפותחות. מחלקים אותו לשלבים מוקדמים, בינוניים ומאוחרים. השלב המאוחר של AMD יכול להופיע בשתי צורות, אטרופיה גאוגרפית ומחלה נאווסקולרית.

שילוב של גורמים רבים גורם להתפתחות AMD ואלה כוללים הזדקנות, גנטיקה, סביבה ותזונה. לא ידוע על טיפול כלשהו המסוגל למנוע את המעבר בין השלבים המוקדם והבינוני של AMD.

תוספי מזון מינרליים ונוגדי חמצון עשויים להפחית את ההדרדרות משלב בינוני לשלב מאוחר, ובמיוחד נאווסקולרי.

אין טיפול תרופתי שמפחית את ההדרדרות לאטרופיה גאוגרפית או להחזיר ראייה שאבדה כתוצאה ממנה. אי לכך מציאת טיפול למניעת אטרופיה גאוגרפית צריכה להיות בעלת קדימות גבוהה.

תפקיד הדיאטה כגורם שניתן לשלוט בו, כבר עורר עניין בעבר. מחקרים הראו שצריכה מוגברת של ויטמינים ומינרלים מסוימים נמצאת בהתאמה לסיכון מופחת של התפתחות שלבים מוקדמים או מאוחרים של AMD, אך התוצאות לא היו אחידות.  זה ניתן להסבר על ידי השוני במרכיבים מזינים ולא מזינים אחרים בדיאטה.

יש יתרון בבדיקת הקשר להרגלי תזונה ולא למרכיבים מסוימים בתזונה, כיון שכך מתאפשר לחוקרים לבדוק באופן סימולטני את כל מרכיבי התזונה ואת הקשר ביניהם, אשר לא ברור במלואו. 

ההגדרות של דיאטה ים-תיכונית פותחו בתחילה כדי לאפיין את הדיאטות של תושבי כרתים, כיוון שנמצאה אצלם שכיחות נמוכה של תמותה ממחלות לב קורונריות. להיצמדות לדיאטות ים-תיכוניות נמצאו יתרונות בריאותיים רבים. מעט מחקרים בדקו גם את הקשר לשכיחות או להידרדרות AMD. רק מעט מאגרי מידע ששימשו מחקרים בנושא זה בעבר, היו על אוכלוסייה גדולה מספיק כדי להסיק מסקנות לגבי הקשר בין נתוני הדיאטה והגנטיקה.

המחקרים הראשון והשני של Age-Related Eye Disease Study (AREDS) היו מחקרים אקראיים, מבוקרים, מרובי מרכזים של פאזה III שנועדו לבדות את ההשפעה של תוספי מזון על הידרדרות AMD.

בשני המחקרים האלה התוצא העיקרי היה הידרדרות לשלב מאוחר של AMD.

המטרה של המאמר הנוכחי הייתה להשתמש במאגרי המידע של מחקרי AREDS כדי לבחון את הקשרים האפשריים בין השמירה על דיאטה ים-תיכונית לבין הידרדרות לשלב מאוחר של AMD גאוגרפי או נאווסקולרי, להעריך את הקשרים בין השמירה על דיאטה ים-תיכונית והגנוטיפ של AMD ולנתח את הקשר האפשרי בין דיאטה ים-תיכונית והתפתחות דרוזן גדולים.

החוקרים היו מארצות הברית: מהאגף לאפידמיולוגיה שלNational Eye Institute  ומהמעבדה לנוירוביולוגיה-נוירודגנרציה של NIH, ממחלקת העיניים ומדעי הראייה של בית הספר לרפואה ולרפואת הציבור של אוניברסיטת ויסקונסין, ומ-Emmes Company ברוקוויל, מרילנד.

במחקר נכללו 13,204 עיניים של 7,756 משתתפים. הגיל הממוצע היה 71 שנים ו- 56.5 אחוז היו נשים. צילומי צבע של הפונדוסים נאספו בבדיקות השנתיות שנערכו, וסווגו באופן מרכזי לשלבי ה- AMD. על פי שאלונים דורג כל משתתף למידת התאמת הדיאטה שלו לדיאטה ים-תיכונית.

התוצאים העיקריים היו הידרדרות ל- AMD מאוחר, לאטרופיה גאוגרפית, ל- AMD נאווסקולרי, והתפתחות דרוזן גדולים.

במהלך מעקב מדיאני של 10.2 שנים אחר 13,204 עיניים, נמצא ש- 34 אחוזים מהם הידרדרו ל- AMD מאוחר. הצמדות רבה לדיאטה ים-תיכונית וצריכה מרובה של דגים בדיאטה היו קשורים, כל אחד בנפרד, לסיכון מופחת במשתתפים עם אללים מגנים. הדבר היה ניכר יותר עבור אטרופיה גאוגרפית מאשר עבור AMD נאווסקולרי.