21.02.2021 |
Tsai T-H, Liu Y-L, Ma I-H, Su C-C, Lin C-W, Lin LL-K, Hsiao CK
מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר
ההשתנות בשכיחות קוצר ראיה בילדים בגיל בית ספר בטיוואן
שכיחות קוצר הראייה גדלה באופן גלובלי, ובמזרח אסיה השכיחות כה גבוהה שניתן להתייחס לקוצר ראייה כאפידמיה – מגפה.
חלק מהמקרים עם קוצר ראייה מפתחים קוצר ראייה גבוה שעשוי לגרום לסיבוכים מגבילים מבחינת ראייה, כמו היפרדות רשתית, גלאוקומה, ירוד, והפרעות מקולריות. אי לכך, חשוב להבין את המאפיינים האפידמיולוגיים ואת גורמי הסיכון של התפתחות קוצר ראייה ולנסות לפתח אסטרטגיות מניעה.
החולשה של המחקרים שבדקו את השינויים לאורך זמן בשכיחות קוצר ראייה בגילאים השונים באוכלוסיות שונות, הייתה בכך שהם בוצעו ברובם על אוכלוסיות ייחודיות.
טאיוואן הינו אי במזרח אסיה שאוכלוסייתו יותר מ- 23 מיליון, ו- 97 אחוזים מהם הינם Han Chinese. אחת מהסקירות הרחבות הראשונות על קוצר ראייה מאז שנות השמונים, בוצעה בטאיוואן.
לאחר מכן בוצעו שש סקירות נוספות שכיחות קוצר ראייה בקרב ילדי בית ספר מ-1983 ועד 2010. סדרת הסקרים מטאיוואן הינה היחידה מסוגה, והמגמות שנמצאו וההבדלים בתוצאות הסקירות האלה מספקים מידע חשוב על המאפיינים האפידמיולוגיים של קוצר ראייה.
כיון שבמהלך העשור האחרון חלו שינויים דרסטיים בסגנון החיים והשימוש במכשירים אלקטרוניים ניידים גדל באופן מהיר ביותר, צפוי שתגדל השכיחות של קוצר ראייה בילדים בגיל בית ספר.
כדי לגלות את השכיחות של קוצר ראייה בקרב ילדי בטאיוואן כיום, בוצעה סקירה שמינית מ- 2016 ועד 2017, שהתמקדה במיוחד בקשר בין שימוש במכשירים אלקטרוניים ניידים לקוצר ראייה.
מחקר זה בדק את גורמי הסיכון לקוצר ראייה בגיל בית ספר והשווה אותם לאלה שנמצאו בשבעת הסקירות הלאומיות הקודמות.
החוקרים היו מטאיוואן, ממחלקת העיניים של בית החולים של הקולג' לרפואה ומהמכון לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת של האוניברסיטה הלאומית של טאיוואן בטאיפיי.
המחקר ניתח את תוצאות 8 הסקירות של קוצר ראייה בילדי בית ספר בטאיוואן שנערכו מ- 1983 ועד 2017. במחקר השתתפו 8,917 ילדים בגיל 3 עד 18.
בכל המשתתפים בוצעה בדיקת עיניים מלאה, והשתמשו בשלוש טיפות טרופיקמיד כדי להשיג רפרקציה ציקלופלגית.
נעשה שימוש בשאלון לצורך איסוף נתונים על המשתתפים מ- 1995, 2005, 2010 ו- 2016.
התוצאים העיקריים היו שכיחות קוצר ראייה, שכיחות קוצר ראייה גבוה מ- 6 דיופטריות וגורמי סיכון.
נמצא גידול בשכיחות קוצר ראייה בכל קבוצות הגיל. מ- 1983 עד 2017 השכיחות גדלה מ- 5.37 אחוז ל- 25.41 אחוז בגיל 7 שנים, ומ- 30.66 אחוז ל- 76.67 אחוז בגיל 12 שנה.
נמצא גידול גם בשכיחות קוצר ראייה גבוה מ- 1.39 אחוז ל- 4.26 אחוז בגיל 12 שנה, ומ- 4.37 אחוז ל- 15.36 אחוז בגיל 15 שנה. באוכלוסיות שנסקרו ה- 2005 וב- 2016 כאחד, ילדים שבילו פחות מ- 180 דקות ביום בפעילות לקרוב, היו עם סיכון מופחת באופן משמעותי להתפתחות קוצר ראייה. בסקירה מ- 2016 נמצא שבילוי במשך יותר משעה ביום מול מכשירים אלקטרוניים ניידים היה בהתאמה משמעותית לשכיחות מוגברת של קוצר ראייה ושל קוצר ראייה גבוה.
המסקנות היו ששכיחות קוצר ראייה בקרב ילדים בגיל בית ספר בטאיוואן הולכת וגדלה במהירות מ- 1983 ל- 2017.
גורמי הסיכון העיקריים הם גיל גבוה יותר ומשך זמן הפעילות עם ראייה לקרוב. השימוש במכשירים אלקטרוניים מגדיל את משך זמן הפעילות עם ראייה לקרוב ועשוי להגדיל את הסיכון לפתח קוצר ראייה.