מסגרת עם רקע לכותרת

Association of Rhegmatogenous Retinal Detachment Incidence With Myopia Prevalence in the Netherlands

תמונת נושא מאמר
10.03.2021 | van Leeuwen R, Haarman AEG, van de Put MAJ, Klaver CCW, Los LI

מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

הקשר בין ההיארעות של היפרדות רשתית רגמטוגנית לשכיחות קוצר ראייה בהולנד  

 

היפרדות רשתית רגמטוגנית הינה אחת ממצבי החרום מסכני ראייה השכיחים ביותר בעולם המערבי.

 

היא מתפתחת מקרעים ברשתית במקומות של אחיזה חזקה של הזגוגית ברשתית וממשיכה חזקה של הרשתית בעת היפרדות הזגוגית האחורית. גם כאשר הניתוח מתבצע בזמן, היפרדות רשתית רגמטוגנית עלולה לגרום לפגיעה חמורה בראייה.

 

בשנות השבעים ההיארעות השנתית של היפרדות רשתית רגמטוגנית הייתה בין 6.9 ל- 11.0 מקרים ל- 100,000 אנשים והיא גדלה ל- 8.0 עד 17.9 ל- 100,000 אנשים בשנות התשעים ושנות ה- 2000 המוקדמות.

 

מחקרים שפורסמו לאחרונה מדנמרק ומהולנד דיווחו על היארעות גבוהה אף יותר של 22.0 ו- 18.2 ל- 100,000 אנשים בהתאמה. את השונות בממצאים ניתן להסביר בשוני בתכנון המחקרים השונים, בהגדרות ובשכיחות גורמי הסיכון כמו גיל, מגדר גברי, ניתוחי ירוד וקוצר ראייה.

 

במחקר הנוכחי נבדק שיעור ההיארעות של היפרדות רשתית רגמטוגנית בהולנד ב- 2016 ובוצעה השוואה עם תוצאות של המחקר שבוצע על ידי החוקרים ב- 2009. בנוסף לכך נבדקו המגמות בגורמי הסיכון באוכלוסייה ההולנדית במהלך אותה תקופה.

 

החוקרים היו מהולנד ומשוויץ: ממחלקת העיניים של המרכז הרפואי האוניברסיטאי  Utrecht, ממחלקות העיניים והאפידמיולוגיה של המרכז הרפואי Erasmus ברוטרדם, מהמרכז הרפואי VieCuri ב- Venlo שבהולנד, ממחלקת העיניים של המרכז הרפואי האוניברסיטאי Radboud ב- Nijmegen שבהולנד, ממחלקת העיניים של המרכז הרפואי האוניברסיטאי Groningen וממכון Kolff  של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת Groningen שבהולנד, ומהמכון לרפואת עיניים קלינית ומולקולרית בבאזל, שוויץ.

 

מטרת המחקר הייתה לקבוע אם ההיארעות של היפרדות רשתית רגמטוגנית בהולנד השתנתה במהלך השנים ואם שינוי זה כרוך בשינויים בשכיחות של גורמי הסיכון.

 

המחקר כלל נתונים על הפרדות רשתית מכל 14 המרפאות הויטראו-רטינליות בהולנד וכמו כן השתמש בנתונים על גורמי הסיכון מכלל האוכלוסייה ההולנדית.

נעשה עיבוד של המידע על כל החולים אשר עברו ניתוח היפרדות רשתית רגמטוגנית ראשונית בהולנד ב- 2009 וב- 2016, ובנוסף לכך עובד המידע על כל המשתתפים במחקר רוטרדם אשר נבדקו בשנים אלה. עיבוד הנתונים נמשך מפברואר 2018 עד נובמבר 2019.

 

גורמי הסיכון להיפרדות רשתית רגמטוגנית שנבדקו היו גיל, מגדר גברי, ניתוח ירוד וקוצר ראייה. התוצאים העיקריים היו היארעות ספציפית לגיל של היפרדות רשתית רגמטוגנית באוכלוסיית הולנד, והשינוי בהיארעות ובגורמי הסיכון בין 2009 ל- 2016.

 

בשנת 2016 נסקרו 4,447 אנשים שגילם המדיאני היה 61, ונמצאה היארעות של היפרדות רשתית רגמטוגנית של 26.2 ל- 100,000 לשנה.

 

שיעור ההיארעות הכללי של היפרדות רשתית רגמטוגנית גדל ב- 44 אחוזים בהשוואה לנתונים משנת 2009.

 

גידול זה נמצא הן בעיניים שלא עברו ניתוח ירוד והן בעיניים פסאודופקיות, דבר המצביע על כך שניתוח ירוד איננו אחראי לבדו לגידול זה.

 

במהלך אותן שנים השכיחות של קוצר ראייה קל, בינוני וחמור, באנשים בגילאים 55 עד 75 שנים גדל ב- 15.6, 20.3 ו- 26.9 אחוזים בהתאמה, באוכלוסייה של המשתתפים במחקר רוטרדם.

 

מסקנת החוקרים היא שבמהלך 7 שנים היה גידול בהיארעות היפרדות רשתית רגמטוגנית שלא ניתן להסבירו על ידי שינוי בפיזור הגילאי או בשיעור ניתוחי הירוד.

 

עלייה בשכיחות קוצר ראייה עשויה להסביר שינוי זה, אך הדבר מצריך הוכחות ממחקרים נוספים מבוססי אוכלוסייה.

JAMA Ophthalmol. 2021;139(1):85-92
תמונה שהיא חסות של - primyum -חסות קטנה