מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

אוקסימטריה של כלי הדם ברשתית בילדים עם מחלות רשתית תורשתיות  

 

בארצות המתועשות, מחלות רשתית תורשתיות הינן הגורם המוביל לאיבוד ראייה בגיל העבודה, ואחד הגורמים השכיחים ביותר לפגיעה בראייה בילדים.

 

גישות טיפוליות שונות במחלות רשתית תורשתיות נחקרות כעת, והעניין בנושא זה הולך וגובר.  בלי קשר לגישה הטיפולית, המטרה היא לטפל בשלב ההתחלתי של המחלה, כאשר העיצוב הנוירווסקולרי עדיין אינו מושלם. אי לכך קבוצת הגיל המועדפת לטיפול היא ילדים ומבוגרים צעירים.

 

יש צורך באמצעים אבחנתיים אובייקטיביים ואמינים למדידת השפעת הטיפול, אשר מתאימים לבדיקה של ילדים, ויש צורך להעריך איזה ילדים חולים מתוך המנעד הרחב של מחלות רשתית תורשתיות, עשויים להרוויח מבדיקות אלקטרופיזיולוגיות וגנטיות אשר יאשרו או ישללו מחלה. לכן, כל בדיקת סקר מהירה או שיטת הדמיה אמינה מעוררות עניין.

 

אוקסימטריה (oximetry) של כלי הדם של הרשתית שהיא בדיקה לא חודרנית קצרה, ללא מגע, שמודדת את הרוויה (saturation) בחמצן  של עורקיקי וורידוני הרשתית, עשויה להיות כאמצעי מבטיח למטרה זו.

 

מדידה אוקסימטרית מאפשרת לקבל מידע על השינויים המטבוליים ברשתית.  עד עתה קיימים מדדים של בדיקה אוקסימטרית של הרשתית עבור ילדים לבנים בריאים בגיל 5 עד 18 שנים, ילדים ומתבגרים סיניים עם קוצר ראייה ותינוקות לבנים בגיל סביב 16 ימים.

 

נתונים אלה מהווים בסיס טוב להמשך המחקר בילדים חולים ובאלה עם סיפור משפחתי של מחלות רשתית תורשתיות. המחקרים הקודמים הראו הפרעה בחמצון בכלי הדם של הרשתית הפנימית, הנגרמת  מתהליך דגנרטיבי ברשתית החיצונית.

בדיסטרופיות של קנים – מדוכים נמצאה התאמה חזקה בין הצריכה המטבולית של הרשתית לבין השינויים המבניים והתפקודיים. בילדים עם מחלות רשתית תורשתיות, התפקוד המטבולי עדיין לא נחקר.

 

המטרה של המחקר הנוכחי לבדוק אם ניתן בעזרת אוקסימטריה של הרשתית להבדיל בין ילדים חולים במחלת רשתית תורשתית לבין ילדים בריאים ולבחון אם תת קבוצות של מחלות רשתית תורשתיות מתנהגות בצורה שונה מבחינת חמצון הרשתית.

 

בנוסף לכך נבדק אם ילדים בריאים עם סיפור משפחתי של מחלות רשתית תורשתיות, יראו הפרעה כלשהי בבדיקת אוקסימטריה של הרשתית.

 

החוקרים הם משוויץ: ממחלקת העיניים של אוניברסיטת באזל, מהמכון לאופתלמולוגיה מולקולרית וקלינית של באזל, וממחלקת העיניים של בית החולים של הקנטון סנט גלן.

 

במחקר נכללו 142 עיניים של 71 משתתפים: 40 עיניים עם מחלות רשתית תורשתיות, 26 עיניים של כנראה נשאים של מחלת רשתית תורשתית, ו- 76 עיניים של בריאים – קבוצת ביקורת.

 

הרוויה בחמצן (oxygen saturation) נבדקה עם Retinal Vessel Analyser תוצרת IMEDOS Systems UG. נבדקה הרוויה הממוצעת  בחמצן בעורקיקים ובוורידונים הפריפפילריים וההבדל בין העורקיקים לוורידונים.

 

הממצאים הראו שילדים חולים במחלת רשתית תורשתית שונים באופן משמעותי מקבוצת הביקורת מבחינת הרוויה הממוצעת  בחמצן בעורקיקים ובוורידונים הפריפפילריים ובהבדל בין העורקיקים לוורידונים.

 

כשנבחנו תת הקבוצות התברר שלחולים בדיסטרופיה של קנים – מדוכים הרוויה בחמצן בעורקיקים הייתה מוגברת באופן משמעותי בהשוואה לביקורת.

 

הרוויה בחמצן בוורידונים הייתה שונה באופן משמעותי בהשוואה בין קבוצת הביקורת, החולים בדיסטרופיות קנים – מדוכים ודיסטרופיות מקולריות תורשתיות. בנוסף לכך, ההבדל ברוויה בחמצן בין העורקיקים לוורידונים היה מופחת בדיסטרופיה של קנים – מדוכים בהשוואה לדיסטרופיה של מדוכים – קנים או דיסטרופיות מקולריות תורשתיות.

 

לסיכום, נמצא שבילדים עם מחלות רשתית תורשתיות יש שינויים מטבוליים מוקדמים, ובחולים בדיסטרופיה של קנים - מדוכים השינויים המטבוליים ניכרים יותר.

אי לכך, אוקסימטריה של הרשתית עשויה לשמש לסקירה שמטרתה לשלול מחלת רשתית תורשתית בילדים, ועשויה אף לאתר את הלוקים בדיסטרופיה של קנים – מדוכים.