מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

 

חסימת וריד רשתית מרכזי(CRVO)  קורית כאשר קריש דם חוסם את הזרימה החוצה של הסירקולציה ברשתית. מניחים שהחסימה קורית במקום בו ווריד רשתית מרכזי נכנס ללמינה קריברוזה ושמחלה של עורקי הרשתית יכולה להשפיע מאד בגלל הקרבה הרבה בין עורק הרשתית המרכזי והווריד בתוך עצב הראייה. עם ההזדקנות השכיחות וההיארעות של חסימת ווריד רשתית גדלים באופן משמעותי. 

 

עד היום אין טיפול המקובל על הכל. רוב החולים מטופלים בזריקות לזגוגית של נוגדי VEGF או קורטיקוסטרואידים, אחרים מטופלים בפוטוקואגולציה של הרשתית עם לייזר ויש העוברים ויטרקטומיה כדי לטפל בסיבוכים משניים כמו בצקת מקולרית, איסכמיה של הרשתית ודימומים לזגוגית.

 

רבים חקרו את האפשרות לשנות את המיקום של הקריש שבווריד הרשתית המרכזי או להמיסו. דווח על תוצאות שונות של נוירוטומיה רדיאלית של העצב, בו חתך בחלק הנזלי של העצב אמור להגדיל את החלל התוך וורידי על ידי מתן רווח גדול יותר לעורק ולווריד המרכזיים של הרשתית, ולכן טיפול זה איננו מקובל.

 

גישה אחרת עם תוצאות שונות, הינה, לגרום להמסת הקריש על ידי הזרקת recombinant tissue plasminogen activator (rtPA) לווריד באופן ממוקם או סיסטמי.

 

מתן תרופה תרומבוליטית באמצעות צנרור (cannulation) של וריד הרשתית נראית האפשרות המושכת ביותר כי היא מאפשרת  חשיפה מרבית של הקריש לתרופה תוך כדי מזעור סיבוכים סיסטמיים שלה.

 

המשימה של צנרור וריד בקוטר של כ- 150 מיקרון והחזקת קצה מחט בתוך וריד כזה ללא הפעלת מתח על הדופן שלו או סביבתו למשך מספר דקות הינה מאתגרת מאד עד בלתי אפשרית עבור כמעט כל המנתחים. הפתרון לקשיים טכניים אלה הינו ברובוט ניתוחי המתוכנן להגדיל את הדיוק והיציבות של המנתח בניתוחים אנדו-ווסקולריים.

 

עבור פעולה זו יוצרה גם מחט בקוטר חיצוני של 30 מיקרומטר עם קצה מתאים. הרובוט והמחט נוסו בחזירים ונמצא שניתן בעזרתם להזריק ביציבות למשך עד 10 דקות. כדי להגדיל את סיכוי ההצלחה בחרו להזריק פלסמין פעיל במקום rtPA. אוקריפלסמין (ocriplasmin) הינו החלק הפעיל הקטן ביותר של מולקולת הפלסמין והיא מאושרת לשימוש בתוך העין לטיפול במשיכה ויטראו-רטינלית. הפעילות התרומבוליטית שלה דומה לזו של rtPA עם פרופיל בטיחות גבוה יותר בהזרקה לווריד.

 

המחקר הנוכחי בודק את הבטיחות וההתכנות של צנרור וריד רשתית בעזרת רובוט והזרקת אוקריפלסמין כטיפול ב- CRVO. 

 

החוקרים היו מבלגיה: ממחלקת העיניים והמחלקה להנדסה מכנית של אוניברסיטת Leuven, וחברת Oxurion NV. המחקר היה מחקר פרוספקטיבי שלב I שנערך בארבעה חולים הסובלים מ- CRVO.

 

 התוצאים הראשיים היו סיבוכים במהלך הניתוח והצלחת הצנרור. התוצאים המשניים היו שינוי בחדות הראייה, עובי המקולה המרכזית וזמן המילוי הורידי במהלך פלואואנגיוגרפיה שבועיים לאחר ההתערבות.

 

התוצאות היו הצלחה בכל 4 העיניים בצנרור ועירוי אוקריפלסמין, כאשר משך העירוי היה בממוצע 355 שניות (טווח של 120 עד 600 שניות). חדות הראייה נשארה ספירת אצבעות בשני מקרים, השתפרה מספירת אצבעות ל- 0.9LogMAR במקרה אחד והידרדרה במקרה אחד מ- 0.4 ל- 1.3 LogMAR.

 

עובי המקולה המרכזית וזמן המילוי הוורידי פחתו כעבור שבועיים. בעין אחת קצה המחט נשבר אך הוצא מהעין.

 

לא היו סיבוכים אחרים. מסקנת החורים הייתה שצנרור וריד רשתית בעזרת רובוט אפשרית ובטוחה, ועירוי מקומי של אוקריפלסמין שיפר את הסירקולציה של הרשתית.