מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

הגדלת זמן מסך במהלך הפנדמיה של וירוס קורונה: סיכון לעלייה בשכיחות קוצר ראייה - מיופיה בום?
 

 

 

המחקר בנושא פנדמיית הקורונה התמקד בעיקר באפידמיולוגיה, בגורמי הסיכון, בפתופיזיולוגיה, ובמאפיינים הקליניים, אך לא הייתה כל התייחסות להשפעה של הגדלת זמן הצפייה במסכים דיגיטליים שנבעה מהסגרים שהוטלו על אוכלוסיות שלימות כאמצעי מפני התפשטות המחלה.

 

בעקבות הערכות שעד 2050 חמישה ביליון אנשים בכל העולם יהיו קצרי ראייה, במהלך העשור האחרון הכתיבו ממשלות מסוימות מדיניות לאומית למניעת קוצר ראייה באוכלוסייה.

 

העלייה במידת השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית והלימוד המכוון במהלך הפנדמיה עשויים לסכן את התוצאות של המאמצים שננקטו.

במאמר פרספקטיבה זה דנים המחברים בשינויים שנגרמו בעקבות מגפת הקורונה בסביבת הלימודים של ילדים ומתבגרים, הם סקרו את ההוכחות לקשר בין זמן החשיפה למסכים להתפתחות קוצר ראייה ונתנו המלצות כיצד להפחית את התפתחות קוצר ראייה במהלך המגיפה ואחריה.

 

המחברים היו מסינגפור, גרמניה, יפן ובריטניה: ממרכז העיניים הלאומי של סינגפור, מכון המחקר לעיניים של סינגפור והאוניברסיטה הלאומית של סינגפור, ממחלקת העיניים של הפקולטה לרפואה מנהיים של אוניברסיטת היידלברג, ממחלקת העיניים ומדעי הראייה של האוניברסיטה לרפואה ולרפואת שיניים של טוקיו, ומ- Clearly מלונדון.

 

נמצא שזמן צפייה מוגדל במסכים דיגיטליים, עבודה לקרוב ופעילות פחותה בחוץ קשורים להתפתחות והתקדמות קוצר ראייה, וצפוי שהשפעתם תוחמר במהלך מגפת הקורונה ואחריה.  

 

בעוד שסגירת בתי הספר הינה לתקופות חולפות, הגישה המוגברת לאמצעים דיגיטליים, אימוץ הרגלי שימוש ותלות בהם עשויים להיות בעלי השפעה שלילית ארוכת טווח על התפתחות הילדים. הגברת המודעות של הורים, ילדים וסוכנויות ממשלתיות מתאימות הינה המפתח להפחתת התנהגויות שמגבירות קוצר ראייה, שהמחברים מכנים אותן מיופיגניות (myopigenic), ויש להתחפר בהן במהלך תקופה זו של הפנדמיה.

 

כדי למתן את תוצאות ההתנהגויות המיופיגניות שהתפתחו במהלך הפנדמיה של הקורונה, המחברים מציעים לפעול במספר דרכים. ראשית, חשובה הסברה אינטנסיבית לציבור כדי שההורים יבינו את הקשר בין עבודה בבית והפחתת זמן הפעילות בחוץ על התפתחות קוצר ראייה.

שנית, מוסדות הממשל האחראיות על בריאות הציבור והעובדים במתן שרות רפואי, צריכים להיות מעורבים יחד עם בתי הספר בעיצוב קוריקולום הוליסטי של למידה מהבית שמעודד בנוסף ללימוד באמצעות קריאה ולימוד בבית, גם הפסקות ופעילות פיזית בבית, כמו לדוגמא בבישול וניקיון. שלישית, היכן שהדבר מתאפשר, יש לעודד ילדים לבצע פעילות מחוץ לבית תוך שמירה על אמצעי זהירות וריחוק חברתי כנדרש, במשך שעתיים עד שלוש שעות ביום.

 

לטכנולוגיה הדיגיטלית יתרונות חשובים, אך לא פחות חשוב שהורים יעזרו לילדיהם לפתח שימוש בריא במכשירים הדיגיטליים.

 

ראשית, יש לאמץ שימוש ביישומים המודדים את זמן המסך ומזכירים למשתמשים לצאת להפסקה. באמצעות יישומים כאלה ההורים יכולים להגביל את זמן השימוש במכשירים. שנית יש לפקח על התוכן הדיגיטלי כדי לוודא שמירב זמן המסך הינו למטרות לימוד.

 

שלישית, יש לקבוע לוח זמנים יומי שיקצה זמן לפעילויות ספציפיות וייקבע גבולות ברורים לגבי מתי והיכן מותר להשתמש באמצעים דיגיטליים. הדבר יאפשר שיגרה בריאה והרגלי משמעת במהלך תקופת הפנדמיה.

 

רביעית, ההורים צריכים להתנהג כמודל לחיקוי: להפחית בעצמם את הצפייה במסכים, לבלות יותר זמן עם ילדיהם מחוץ לבית ולערב אותם במשחקים מחוץ לרשת, במשימות שונות, בחשיפה לאמנות, מלאכת ידיים ומוזיקה.

 

המסקנה הייתה שבמקביל לנקיטת אמצעים להאטת ועצירת התפשטות הקורונה, צריך להיות שיתוף פעולה הדוק בין הורים, בתי ספר ומשרדים ממשלתיים כדי להעריך ולהפחית את ההשפעה ארוכת הטווח  של הקורונה על התפתחות קוצר ראייה.