09.05.2021 |
Rypdal V, Glerup M, Songstad NT, Bertelsen G, Christoffersen T, Arnstad ED, Aalto K, Berntson L, Fasth A, Herlin T, Ekelund M, Peltoniemi S, Toftedal P, Nielsen S, Leinonen S, Bangsgaard R, Nielsen R, Rygg M, Nordal E
מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר
אובאיטיס בארטריטיס אידיופתי בילדים
ארטריטיס אידיופתי בילדים Juvenile idiopathic arthritis (JIA) הינו מחלה ראומטית כרונית מאטיולוגיה לא ידועה המופיעה לפני גיל 16.
אובאיטיס הינה ההתבטאות שמחוץ למפרקים השכיחה ביותר במחלה. השכיחות של אובאיטיס בקרב חולי JIA שונה במחקרים השונים. באוכלוסיית החולים ב- JIA בפינלנד השכיחות המצטברת הייתה 24% במשך 7 השנים הראשונות של המחלה, ובאוכלוסיית החולים בקנדה, 13% פתחו אובאיטיס במהלך מעקב ממוצע של 6.9 שנים.
אובאיטיס קדמית כרונית הינה צורת האובאיטיס השכיחה ביותר שמופיעה יחד עם JIA. בגלל שהיא עשויה להיות אסימפטומטית יש לבצע בדיקות על ידי רופא עיניים לסקירת כל הילדים עם JIA.
זיהוי מוקדם וטיפול בזמן הינם קריטיים למניעת סיבוכים שעלולים לגרום לפגיעה בראייה, ובמקרים מסוימים אף לעיוורון.
רק מעט מחקרים פרוספקטיביים ארוכי טווח קיימים על אובאיטיס ב- JIA, והם הראו שרוב החולים מפתחים אובאיטיס במהלך 4 השנים הראשונות לאחר התחלת JIA, ושאובאיטיס חמורה פעילה הייתה כרוכה בשיעור גבוה של סיבוכים. בעת האבחנה נמצאו סיבוכים עיניים ב- 21% עד 76% מהעיניים, וסיבוכים נוספים התפתחו במהלך הזמן בשיעור של 0.33 לשנה.
נמצא שמגדר נשי, התחלת JIA בגיל צעיר, מחלה אוליגוארטיקולרית והימצאות של antinuclear antibodies (ANAs) ושל human leukocyte antigen (HLA)-B27 הם גורמי סיכון להתפתחות אובאיטיס ב- JIA. גורמי הסיכון להתפתחות סיבוכים בעיניים מאובאיטיס הם מגדר גברי, ההופעה של אובאיטיס לפני הארטריטיס, משך זמן קצר בין הופעת JIA להופעת אובאיטיס, והופעת סיבוכים בעין מוקדם במהלך המחלה. אולם, אין התאמה בממצאים במחקרים השונים בנוגע לגורמי הסיכון לסיבוכים בעיניים ב- JIA.
המחקר הנוכחי מתאר את התוצאות הקליניות ארוכות הטווח של 18 שנים לאחר התפתחות JIA, של אובאיטיס, את השימוש בטיפול אימונוסופרסיבי, התוצאות מבחינת חדות הראייה, הסיבוכים לעיניים וגורמי הסיכון להתפתחות סיבוכים.
החוקרים היו מסקנדינביה: ממחלקות עיניים, ילדים ורפואה מנורבגיה, פינלנד, שבדיה ודנמרק. במחקר השתתפו 434 חולים ב- JIA מאזורים מוגדרים, שמתוכם ל- 96 היה אובאיטיס. החולים אצלם אובחן JIA בין ינואר 1997 ליוני 2000 היו במעקב פרוספקטיבי במשך 18 שנים. ראומטולוגים פדיאטריים ורופאי עיניים אספו את הנתונים הקליניים והמעבדתיים.
נמצא שאובאיטיס התפתחה ב- 96 המהווים 22.1% מתוך 434 החולים ב JIA. ב- 12 חולים המהווים 2.8%, האובאיטיס אובחנה במהלך 8 עד 18 שנים של מעקב.
טיפול סיסטמי באימונוסופרסיה היה שכיח יותר (47 המהווים 49.0% מתוך 96) בחולים עם אובאיטיס בהשוואה לחולים ללא אובאיטיס (78 המהווים 23.1% מתוך 338). אובאיטיס פעילה נמצאה ב- 19 המהווים 24.4% מתוך 78 חולים בעת הביקורת כעבור 18 שנים.
סיבוכים עיניים היו ב- 31 המהווים 38.8% מתוך 80 חולים. מרווח זמן קצר בין הופעת JIA לאבחנה של אובאיטיס היה גורם סיכון להתפתחות סיבוכים בעיניים. החולים בהם אובחנה אובאיטיס לפני אבחנה של JIA פיתחו כולם ירוד והיה להם סיכוי לפתח גלאוקומה.
קיום ANAs היווה גורם סיכון להתפתחות סיבוך אחד או יותר. חדות ראייה נמוכה (גרועה מ- 6/12) נמצאה ב-12 המהווים 8.9% מתוך 135 עיניים עם אובאיטיס, ו- 4 המהווים 5.0% מתוך 80 עם אובאיטיס הייתה ראייה דו-עינית נמוכה מ- 6/12.
המסקנה הייתה שבדיקות סקר של העיניים צריכות להתחיל מיד לאחר חשד באבחנה של JIA ויש להמשיך בהן למשך יותר מ- 8 שנים לאחר האבחנה של JIA. יש לשקול מוקדם מתן טיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי לחולים עם סיכון גבוה לפתח סיבוכים עיניים, כדי להשיג שליטה מהירה על הדלקת בעין.