06.06.2021 |
Al-Moujahed A, Tran EM, Azad A, Vail D, Ludwig CA, Pasricha MV, Rosenblatt TR, Callaway NF, Moshfeghi DM
הסיכון להתפתחות חסימת עורק רשתית בחולים הסובלים ממיגרנה
מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר
חסימת עורק רשתית (RAO) הינו מצב נדיר שנגרם בעקבות חסימה חריפה של עורקי הרשתית וגורמת לרוב לפגיעה פתאומית בראייה.
נהוג לחלקו לחסימה מרכזית (CRAO) או חסימת ענף (BRAO) אך קיימות תת-חלוקות נוספות הכוללות חסימה מלאה, חלקית או זמנית. השכיחות של CRAO היא 1 ל-100,000 בארצות הברית ו-BRAO מהווה 38 אחוזים מכל חסימות עורק רשתית.
גורמי הסיכון זהים לאלה של אוטם במוח, הנגרם מחסימה חריפה בזרימת הדם למוח וגורמת לחסר נוירולוגי ממוקם. זו הסיבה לכך שחסימת עורק רשתית בגלל תסחיף מחייב הפנייה דחופה לבירור אוטם.
מיגרנה הינה ההפרעה הנוירולוגית השכיחה ביותר, ופוגעת ב- 10 עד 15 אחוזים מהמבוגרים. מחקרים רבים הצביעו על קשר או תהליכים פיזיולוגיים משותפים בין מיגרנה למחלות כלי דם.
במיוחד חולים עם מיגרנות הינם בעלי סיכון מוגבר לאוטם איסכמי והימצאות נגעים איסכמיים תת-קליניים במוח, שעלולים לקרות במהלך התקף מיגרנה טיפוסי או סיבות אחרות הקורות יחד עם מיגרנה.
מכיוון שמיגרנה מגדילה את הסיכון לאוטם איסכמי במוח, סביר להניח שמיגרנה תגביר גם את הסיכון לחסימת עורק רשתית. ממספר דיווחים תארו תת-סוגים שונים של חסימת עורק רשתית חד-צדדי או דו-צדדי, כולל hemi-RAO, BRAO, cillio-RAO, ו- CRAO בחולים עם מיגרנות, בעקבות התקף או בין התקפים, שהיו באופן ברור שונים מהתסמינים הראייתיים השכיחים, החולפים, בחולים כאלה, ואשר הבירור שלהם לסיבות השכיחות ל-RAO היה שלילי. למרות כל זאת, עד עתה אין מחקר שבדק אם מיגרנה כרוכה בסיכון מוגבר ל-RAO. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק קשר כזה תוך שימוש במאגרי המידע על תביעות לביטוחי בריאות מסחריים בארצות הברית.
החוקרים היו מארצות הברית, ממכון העיניים Byers, Horngren Family Vitreoretinal Center, מחלקת העיניים של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת Stanford ב- Palo Alto בקליפורניה. המחקר היה רטרוספקטיבי על חולים עם מיגרנות וחולים תואמים בקבוצת ביקורת ללא מיגרנה בין 2007 ל-2016.
התוצא העיקרי היה השכיחות של על חסימות עורק רשתית לסוגיהם לאחר האבחנה הראשונה של מיגרנה.
נמצאו 418,965 חולים עם מיגרנה שענו כל הקריטריונים של המחקר ונכללו בעיבוד הסטטיסטי עם קבוצת ביקורת תואמת. מבין החולים עם מיגרנה, 1060 המהווים 0.25 אחוזים, אובחנו לאחר מכן עםRAO לעומתם רק 335 המהווים 0.08 אחוזים מקבוצת הביקורת ללא מיגרנה אובחנו עם .RAO נמצא קשר דומה עבור כל תת הסוגים של RAO. החולים עם מיגרנות עם Aura היו עם סיכון מוגבר ל- RAO בהשוואה לאלה עם מיגרנה ללא Aura. התאמה כזו נמצאה עבור כל תת הסוגים של RAO למעט עבוCRAO. גורמי סיכון לקשר בין מיגרנה ל- RAO כללו גיל גבוה יותר, מגדר גברי, סינדרום קורונרי חריף, מחלת מסתמים, היפרליפידמיה, יתר לחץ דם, וסקולטיס או דלקת של הרשתית, ולופוס אריתמטוזוס סיסטמי.
המסקנה הייתה שמיגרנה כרוכה בסיכון מוגבר לכל סוגי חסימת עורק רשתית ומיגרנה עם Aura כרוכה בסיכון מוגבר יותר של RAO בהשוואה למיגרנה ללא Aura.