הממצאים הווסקולריים בעיניים עם מחלת Coats’ ובעין השנייה בחולים בגיל העמידה  

מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

מחלת קוטס Coats’ תוארה לראשונה ב- 1908 על ידי ג'ורג' קוטס כמצב חד צדדי של אקסודציה וטלנגיאקטזיה ברשתית בילדים זכרים.

הממצאים תועדו על ידי ציור ביד של תמונות פונדוס או באמצעות תיאור מפורט בדווח הרפואי. הממצאים האופייניים היו טלנגיאקטזיה (telangiectasia) של כלי הדם של הרשתית אשר לעיתים שכיחות גרמו לאקסודציה של חומר צהבהב, ולהיפרדות רשתית אקסודטיבית חלקית או מלאה עם התקדמות המחלה. מניחים שמחלת קוטס איננה תורשתית והביטוי שלה הינו חד-צדדי.

החולים הינם לרוב זכרים וצעירים במהלך העשור הראשון או השני לחייהם, והשכיחות היא 6 ב-2000. 

הוצעה חלוקה של המחלה לשלבים שהתבססה על בחינה של תמונות של יותר מ- 100 חולים.  בהתאם לשלב המחלה נדונו גישות טיפוליות שונות. אי לכך יש חשיבות רבה לצילום פונדוס ולאנגיוגרפיה לצרכי אבחנה ראשונית, החלטה על טיפול ומעקב. במהלך העשורים האחרונים, צילומי פונדוס וצילומי פלואורסצאין של שדה רחב מאד שיפרו את יכולת התיעוד של מצבים אלה. בנוסף למצלמות אלה של שדה רחב, גם הטכניקה החדשה של optical coherence tomography angiography (OCT-A) מאפשרת לזהות באופן לא חודרני אנומליות מבניות בכלי הדם, במיוחד במקולה.

בשנתיים האחרונות החלו לבדוק ביתר פירוט את מבנה כלי הדם בעין השנייה של חולים במחלת קוטס. בעזרת אמצעי הבדיקה החדשים זוהו בשכיחות רבה יותר שינויים וסקולריים שלא נראו בבדיקות פונדוס שגרתיות, אך עדיין המידע בנוגע להם מועט. 

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה להשתמש באמצעי הבדיקה החדישים ביותר כדי לגלות את מבנה כלי הדם ברשתית והמצאות אנומליות קפילריות בחולים עם מחלת קוטס, תוך התמקדות בעין השנייה שלכאורה איננה פגועה.

החוקרים היו מגרמניה: מאוניברסיטת Charit בברלין. שתי העיניים של חולי מחלת קוטס נבדקו באמצעות מצלמת פונדוס ultrawidefield, פלואורסצאין אנגיוגרפיה בשדה רחב, OCT ו- OCTA.

במחקר נכללו 38 עיניים של 19 חולים עם מחלת קוטס ונמצא שבכל העיניים השניות היו שינויים בכלי הדם, בעיקר בהיקף הטמפורלי של הרשתית שנראו בבדיקת פלואורסצאין אנגיוגרפיה בשדה רחב.

ב- 17 מתוך 19 העיניים המהוות 89% נמצאו אנומליות במיטה הקפילרית, אשר לא עלו על הרמה הקפילרית. ב-11 מתוך 19 עיניים המהוות 58% נמצאו כלי דם מפותלים, וב- 5 מתוך ה- 19 שמהוות 26% נמצאו אנומליות מיקרואנאורימטיות (microaneurysmatic) שעברו את הרמה הקפילרית.

כאשר בעין הפגועה במחלת קוטס היו אנומליות וסקולריות ספציפיות למחלת קוטס במרכז הרשתית, בעין השנייה נמצאו אנומליות וסקולריות פיתוליות בשכיחות כפולה (ב-7 מתוך 9 עיניים המהווים 78% לעומת 4 מתוך 10 המהווים 40% בעיניים ללא פגיעה במרכז).

בעיניים הפגועות ממחלת קוטס נמצא גם שהאזור הפובאלי הא-וסקולרי רחב יותר בהשוואה לעין השנייה: 0.28 מ"מ מרובע בהשוואה ל- 0.20 מ"מ מרובע. 

המסקנה הייתה שהשימוש בשיטות הבדיקה החדישות מאפשר לזהות שינויים עדינים בכלי הדם בעיניים השניות של חולים במחלת קוטס. אי לכך, בניגוד למה שנחשב בעבר, מחלת קוטס היא מחלת עיניים דו-צדדית, כאשר הביטוי שלה בולט יותר בעין אחת של החולים.