מנבאים למעבר ניתוח השתלת קרנית בגלל קרטוקונוס  

פרופ' מרדכי רוזנר

קרטוקונוס הוא בליטה כרונית לא דלקתית של הקרנית אשר לרוב מתייצגת עם ירידה בחדות הראייה שנגרמת מהתקדמות קוצר ראייה ואסטיגמטיזם לא רגולרי. למרות שקיימות מספר אפשרויות טיפול בקרטוקונוס, הכוללות משקפיים, עדשות מגע, שתלי רקמה, וטבעות קרניתיות תוך סטרומליות, לחולים עם קרטוקונוס יש סיכוי של 10% עד 20% שיזדקקו לניתוח השתלת קרנית במהלך החיים.

בארצות הברית הקרטוקונוס הינו ההתוויה המובילה להשתלות קרנית. פיתוח הקרוסלינקינג של הקרנית ב- 2003 על ידי Wollensak וחבריו, מאפשר טיפול שונה בקרטוקונוס אשר יכול לעצור או להאט את התקדמות המחלה.

הקרוסלינקינג מחזק את הקרנית באמצעות הגברת הפולימריזציה בעזרת שימוש בריבופלבין ואור אולטרה-סגול A. חולים עם קרטוקונוס שצפויים להידרדר לשלב חמור שמצריך ניתוח השתלת קרנית עשויים ליהנות מטיפול בקרוסלינקינג בשלב המוקדם של המחלה. אולם, כיון שהפתופיזיולוגיה עדיין לא ברורה לחלוטין אין סמנים ביולוגיים מוחלטים שינבאו הידרדרות.

כדי להבין טוב יותר את המנגנונים הפתופיזיולוגיים של המחלה, נבדקו במספר מחקרים הקשרים האפשריים בין המחלה לבין מצבים סיסטמיים שונים כמו מחלות אטופיות, הפרעות וסקולריות ודום נשימה בשינה. בנוסף, נבדקו גם קשרים בין קרטוקונוס לגורמים סוציו-דמוגרפיים כמו גיל, מגדר ומקום מגורים. אולם, המחקרים שעסקו בכך בדקו אוכלוסיות קטנות או שבוצעו לפני זמן רב. 

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לזהות מדדים סוציו-דמוגרפיים ומצבים קו-מורבידיים הקשורים עם סיכוי גבוה או נמוך יותר לעבור קרטופלסטיקה מתוך רישום לאומי של חולים עם קרטוקונוס, ובנוסף לכך נבדקו המגמות העכשוויות בנוגע לקרטופלסטיקה עבור קרטוקונוס בארצות הברית.

החוקרים היו מארצות הברית, ממכון העיניים ווילמר של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ון הופקינס  בבולטימור מרילנד. המחקר היה רטרוספקטיבי ו- cross-sectional. הרישומים הרפואיים של חולי קרטוקונוס בגיל צעיר מ- 65 משנת 2011 ועד 2018 הושגו מבסיס המידע של IBM MarketScan. מודל רב משתנים הותאם עבור משתנים אפשריים כדי לבדוק מדדים הקשורים לסיכון לעבור השתלת קרנית.

מתוך 42,086 חולים עם קרטוקונוס שאותרו, 1282 המהווים 3% מהם עברו ניתוח השתלת קרנית כטיפול בקרטוקונוס. נמצא שמגדר נשי וחיים באזור עירוני היו קשורים עם סיכוי נמוך לעבור השתלת קרנית. בהשוואה לחולים בגיל 10 עד 19 שנים החולים בגיל 20 עד 29 שנים ו- 30 עד 39 שנים היו עם סיכוי גבוה יותר לעבור ניתוח השתלת קרנית, בעוד שבחולים בגיל גבוה יותר של 50 עד 64 שנים, לא נמצא קשר סטטיסטי משמעותי.

מצבים הקשורים לסיכוי גבוה יותר לעבור ניתוח השתלת קרנית היו הידרופס של הקרנית, אמאורוזיס מולד של לבר, דום נשימה בשינה, סוכרת ודיכאון. מצבים הקשורים לסיכון נמוך לעבור השתלת קרנית הם שימוש קודם בעדשות מגע והיסטוריה של גלאוקומה.

המסקנות הן שבחולי קרטוקונוס יש עוד גורמי סיכון שלא היו ידועים עד עתה, לעבור השתלת קרנית כמו אמאורוזיס מולד של לבר, דיכאון וסוכרת. יש צורך במחקר נוסף לבדוק אם חולים צעירים עם מצבם אלה יכולים להרוויח ממעקב צמוד יותר או קרוסלינקינג בשלב מוקדם כדי להפחית את הצורך בביצוע השתלת קרנית בעתיד.