מסגרת עם רקע לכותרת

Outer Retinal Layer Thickening Predicts the Onset of Exudative Neovascular Age-Related Macular Degeneration

תמונת נושא מאמר
29.11.2021 | Invernizzi A, Parrulli S, Monteduro D, Cereda MG, Nguyen V, Staurenghi G, Cheung CMG, Gillies M, Teo KYC

התעבות שכבת הרשתית החיצונית מנבאת התחלת AMD אקסודטיבי  

פרופ' מרדכי רוזנר

ככל שמאבחנים מוקדם יותר נאווסקולריזציה ב- AMD תוצאת הטיפול תהיה טובה יותר. הדבר משמעותי במיוחד עבור העיניים הפגועות השניות. באמצעות בדיקות קליניות סדרתיות ובדיקות OCT יכולים הקלינאים לזהות שלב התחלתי של AMD נאווסקולרי אקסודטיבי או פעיל. אולם, ביקורים תכופים לצורך מעקב יוצרים מעמסה משמעותית.

חולים המטופלים ב- AMD נאווסקולרי בעין אחת, זוכים למעקב גם אחר העין השנייה, אולם תכיפות בדיקות מעקב אלה עשויות להיות בלתי מספקת בזמן הטיפול ובמיוחד עם הפסקת הטיפול. זיהוי סמנים ביולוגיים ברורים המנבאים הדרדרות של נאווסקולריזציה אקסודטיבית במקולה לפני שהיא מזוהה באופן קליני יביא לתוצאות טיפוליות משופרות.

הגירוי המדויק להפיכת AMD לא נאווסקולרי ל- AMD נאווסקולרי עדיין לא ידוע, אך משתנים רבים, הכוללים את עובי ממברנת ברוקס, שקיעת ליפידים וקטבוליטים בין ממברנת ברוקס והאפיתל הפיגמנטרי של הרשתית שגורמים להיפוקסיה של הרשתית החיצונית, עשויים לקדם התפתחות נאווסקולריזציה אקסודטיבית במקולה.

החוקרים מניחים ששינויים מבניים שניתנים לגילוי ב- OCT ברשתית החיצונית, פיגמנט האפיתל של הרשתית, וממברנת באומן עשויים להופיע לפני התפתחות נאווסקולריזציה אקסודטיבית במקולה.

שכבת הרשתית החיצונית כוללת את הקומפלקס של ממברנת באומן, האפיתל הפיגמנטרי של הרשתית והפוטורצפטורים. עובי קומפלקס זה ניתן למדידה אוטומטית באמצעות תוכנה שקיימת באופן מסחרי. הקלות של יצירת מדד כמותי מאפשרת לקלינאים לבצע ניטור של שינויים עדינים ברשתית החיצונית גם במרפאות עמוסות.

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השינוי בעובי שכבת הרשתית החיצונית בבדיקות OCT עוקבות בעיניים השניות של חולים שמקבלים טיפול לעין אחת ואשר לבסוף מפתחים נאווסקולריזציה אקסודטיבית במקולה, במטרה לזהות מדד פשוט שינבא התפתחות נאווסקולריזציה אקסודטיבית במקולה.

החוקרים היו מאיטליה, אוסטרליה וסינגפור: ממרפאת העיניים של בית חולים Luigi Sacco ואוניברסיטת מילנו, מתחום האופתלמולוגיה של האוניברסיטה של סידני ומהמרכז הלאומי לעיניים של סינגפור. המחקר היה רטרוספקטיבי. נכללו בו עיניים עם AMD אשר לבסוף פתחו נאווסקולריזציה אקסודטיבית במקולה, ואשר היו במעקב באמצעות OCT במשך שנתיים או יותר עד לאבחנה של הנאווסקולריזציה האקסודטיבית במקולה.

עובי שכבת הרשתית החיצונית חושב באופן אוטומטי על ידי התוכנה עבור כל גזרה על פי המפה של early treatment diabetic retinopathy study בכל בדיקת מעקב. השינוי בעובי מהבדיקה הראשונה ועד למועד אבחנת נאווסקולריזציה אקסודטיבית במקולה הושווה בין הגזרות אשר לבסוף פתחו נאווסקולריזציה אקסודטיבית לבין הגזרות ללא התפתחות נאווסקולריזציה אקסודטיבית.

במחקר נכללו 47 עיניים של 47 חולים. בעת הבדיקה הראשונה שהייתה בממוצע 24 חודשים לפני התפתחות נאווסקולריזציה אקסודטיבית במקולה, העובי הממוצע של שכבת הרשתית החיצונית היה 85.2 מיקרומטר בדומה לגזרות ללא התפתחות הנאווסקולריזציה אקסודטיבית – 86.8 מיקרומטר.

עובי שכבת הרשתית החיצונית גדל באופן משמעותי בגזרות בהן התפתחה נאווסקולריזציה אקסודטיבית והיה +5.8   מיקרומטר לעומת -2.8 מיקרומטר בגזרות האחרות.

מודל רגרסיה המבוסס על נתונים אלה ניבא 55 ימים לפני זיהוי הנאווסקולריזציה האקסודטיבית הגדלה בעובי שכבת הרשתית החיצונית ב- 4.2%  ו- 30 ימים לפני הנאווסקולריזציה האקסודטיבית הגדלה ב- 11.1%. באזורים האחרים לא היה שינוי בעובי.

המסקנה הייתה שהתעבות שכבת הרשתית החיצונית מתחילה באזורים בהם תתפתח נאווסקולריזציה מקולית הרבה לפני הופעת אקסודציה, והיא צוברת תאוצה משמעותית במהלך החודשיים האחרונים.

הופעת הנאווסקולריזציה האקסודטיבית במקולה ניתנת לניבוי חודשיים קודם לכן באמצעות חישוב פשוט זה של תוצאות בדיקת OCT

Am J Ophthalmol 2021;231: 19–27
תמונה שהיא חסות של - primyum -חסות קטנה