הקשר בין פזילה פנימה לגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית  

מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

גלאוקומה היא הגורם המוביל לפגיעה בלתי הפיכה בראייה בכל העולם ופוגעת ביותר מ-70 מיליון אנשים, שבערך 10% מהם עיוורים בשתי העיניים.

גלאוקומה נגרמת כנראה מלחץ תוך עייני מוגבר אשר פוגע בעצב הראייה. אולם, חולי עם גלאוקומה פתוחת זווית עם לחץ תוך עייני נמוך מהווים עד 94% מחולי גלאוקומה פתוחת זווית באוכלוסיות אסיאתיות. למרות שטיפול בהורדת הלחץ התוך עייני של חולי גלאוקומה יכול לעכב את הידרדרות המחלה, יש חולים רבים עם לחץ תוך עייני נמוך שמחלתם ממשיכה להתקדם. אי לכך, יש כנראה גם מספר גורמים השונים מהלחץ התוך עייני שפעילים בהתפתחות ובהידרדרות הגלאוקומה. לאחרונה מעוררת עניין ההנחה שמשיכה של מעטפות עצב הראייה יכולה לתרום להתפתחות גלאוקומה.

מחקרים בעזרת OCT הראו שאדוקציה של העין גורמת להטיה ולסטייה לכיוון טמפורלי של ראש עצב הראייה בחלקו הפרה-למינרי ושל הרקמות הפריפפילריות.

מחקרים אחרים גילו שאדוקציה של העין גורמת למתח בחלקו הטמפורלי של ראש עצב הראיה. מחקר באמצעות MRI של הארובה הראה שאדוקציה מלווה ברטרקציה ניכרת של העין בחולי גלאוקומה ללא לחץ תוך עייני מוגבר. תוצאות אלה מעלות את האפשרות שתנועות עיניים, במיוחד אדוקציה,  שחוזרות על עצמן במשך פרקי זמן ארוכים, עשויות לתרום להתפתחות נזק גלאוקומטוטי בעצב הראייה. אם לאדוקציה יש תפקיד בהתפתחות גלאוקומה, חולים עם פזילה פנימה עשויים להיות פגיעים יותר לנזק כזה, כי העיניים שלהם נמצאות ביותר אדוקציה בעת מבט ישר, ועשויות לסבול יותר מהמתח על ראש עצב הראייה.

במחקר הנוכחי בוצע שימוש בבסיס הנתונים המייצג את אוכלוסיית קוראה ונאסף עבור the Korea National Health and Nutrition Examination Survey (KNHANES) לצורך שליטה ומניעת מחלות, כדי לבחון את הקשרים האפידמיולוגיים בין פזילה וגלאוקומה פתוחת זווית, ולזהות את התפקיד של פזילה פנימה כגורם סיכון אפשרי של גלאוקומה פתוחת זווית.

החוקרים היו מהרפובליקה של קוראה: מהקולג' לרפואה ומבית החולים של האוניברסיטה הלאומית בסאול, מהאוניברסיטה הלאומית Chungnam ב- Sejong, מבית החולים הלב הקדוש של אוניברסיטת Hallym ב- Anyang, מהקולג' לרפואה של האוניברסיטה הלאומית Jeju, מבית החולים הלב הקדוש של Chuncheon, מבית החולים של אוניברסיטת Chonbuk ב- Jeonju, ומבית החולים של האוניברסיטה הלאומית Kyungpook ב- Daegu.

במחקר נכללו 11,114 אנשים בגיל 20 או יותר. בוצעה בדיקה של הנתונים על השנים מ- 2010 ועד 2011. על פי פרוטוקול סטנדרטי רואיין כל משתתף ועבר בדיקת עיניים מקיפה. האבחנה של גלאוקומה הייתה מבוססת על צילום פונדוס ותוצאות בדיקת שדה ראייה בשיטת frequency-doubling technology, בהתאם לקריטריונים של החברה הבינלאומית לרפואת עיניים גאוגרפית ואפידמיולוגית. עמדת העיניים נבדקה באמצעות alternate prism and cover test. פזילה אופקית קלינית משמעותית  הוגדרה כסטייה החוצה של 15 פריזם דיופטר או יותר, וסטייה פנימה של 10 פריזם דיופטר או יותר.

עיבודים סטטיסטיים של רגרסיה של משתנה אחד ושל משתנים מרובים שימשו לבדיקת גורמי הסיכון האפשריים לגלאוקומה פתוחת זווית. נמצא שבאוכלוסייה של קוראה, האנשים עם פזילה פנימה משמעותית מבחינה קלינית, היו עם שכיחות גבוהה בהרבה של גלאוקומה פתוחת זווית (12.32%) בהשוואה לאלה ללא פזילה משמעותית פנימה (3.14%).

לאחר תיקון לגיל וללחץ תוך עייני נמצא שקיים קשר בלתי תלוי בין פזילה פנימה לגלאוקומה פתוחת זווית. הקשר הזה יכול לנבוע, לפחות בחלקו, ממתח מוגבר על חלקו הטמפורלי של עצב הראייה ועל הרקמות הפריפפילריות בעת אדוקציה, שהופך את העיניים עם פזילה פנימה לפגיעות יותר להתפתחות גלאוקומה.