לחץ דם והתקדמות גלאוקומה 

מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

גלאוקומה היא נאורופתיה אופטית כרונית שמהווה את הגורם המוביל לעיוורון בלתי הפיך בכל העולם. למרות שמגוון רחב של גורמים תורמים למחלה, הלחץ התוך עיני עדיין מהווה גורם הסיכון הניתן לשינוי המוכח היחיד להתפתחות ולהתקדמות גלאוקומה. לכן מוגבל הטיפול בגלאוקומה כיום לפעולות להפחתת הלחץ התוך עיני.

זמן רב חושדים שגם גורמים המשפיעים על אספקת הדם לעין יש תפקיד בתהליך הגלאוקומטוטי. מחקרים אפידמיולוגיים סיפקו הוכחות על קשר בין לחץ הפרפוזיה בעין וגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית. נמצא סיכון גדול פי 2 עד פי 6 להתפתחות גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית במקרים עם רמות נמוכות של המרכיב הדיאסטולי של לחץ הפרפוזיה בעין. מאידך אפשרי שהקשר בין לחץ פרפוזיה נמוך בעין וגלאוקומה הינו משני להשפעה של לחץ תוך עיני גבוה בגלאוקומה, כי לחץ הפרפוזיה נמדד באופן פשוט כהבדל בין לחץ הדם הסיסטמי הממוצע והלחץ התוך עיני.

בניסיון להתאים את לחץ הפרפוזיה בעין להשפעה של הלחץ התוך עיני, המחקרים הקודמים השתמשו באופן לא תקין בלחץ התוך עיני כקו-וריאנט במודלים של רגרסיה בהם השתמשו. בנוסף לכך, עד עתה המחקרים הקליניים לא הצליחו לקבוע את השפעת לחץ הדם לבדו על גלאוקומה, בחלק מהמקרים בגלל מגבלות תכנון המחקר. המחקרים לאורך זמן הבודדים היו מוגבלים במספר מועט של נקודות זמן או קבוצות ניסוי קטנות.

אם גורמים וסקולריים מגדילים את הסיכון לפתח נזק מגלאוקומה הקשר ביניהם יתגלה טוב יותר על ידי בדיקת השפעת לחץ הדם על קצב התפתחות הנזק לעצב הראייה לאורך זמן עם נטרול ההשפעה של הלחץ התוך עיני.

במחקר הנוכחי, קבוצת מחקר גדולה של חולי גלאוקומה וחשודים לגלאוקומה שאותרה בבסיס מידע אלקטרוני גדול של נתוני בריאות, שימשה לבדוק את ההנחה שללחץ דם יש השפעה על קצב התקדמות גלאוקומה.

החוקרים היו מארה"ב וברזיל: מאוניברסיטת Duke בדורהם בצפון קרולינה, מ- Universidade Estadual de Campinas בסן פאולו, ברזיל, ומאוניברסיטת Northwestern בשיקגו.

המחקר היה רטרוספקטיבי ונכללו בו 7,501 עיניים של 3,976 אנשים עם גלאוקומה או חשד לגלאוקומה. השתמשו במודלים לינאריים מעורבים כדי לבדוק את ההשפעה של לחץ דם על איבוד RNFL בבדיקות OCT במהלך הזמן.

המודלים הותאמו ללחץ תוך עיני, מגדר, גזע, אבחנה, עובי הקרנית המרכזית, זמן המעקב וחומרת המחלה בשלב ההתחלתי. התוצא העיקרי היה השפעת לחץ הדם הממוצע, לחץ הדם הסיסטולי, לחץ הדם הדיאסטולי על איבוד RNFL במהלך הזמן.

במחקר נכללו 157,291 ביקורים לבדיקת לחץ דם, 45,408 ביקורים לבדיקת לחץ תוך עיני ו- 30,238 ביקורים לבדיקות OCT.

הקצב הממוצע של השינוי ב- RNFL היה 0.70 מ"מ לשנה. במודלים חד משתנים לחץ הדם הממוצע, לחץ הדם הסיסטולי ולחץ הדם הדיאסטולי במהלך המעקב לא היו קשורים באופן משמעותי עם קצב איבוד RNFL. מאידך, לאחר תיקון ללחץ התוך עיני נמצא שכל ירידה ב- 10 מ"מ כספית בלחץ הדם הממוצע ובלחץ הדיאסטולי הממוצע, אך לא בלחץ הסיסטולי הממוצע, היו בהתאמה משמעותית עם קצב מהיר יותר של שינוי עובי RNFL במהלך הזמן.

השפעת לחץ הדם העורקי נשארה משמעותית גם לאחר תיקון לגיל, אבחנה, מגדר, גזע, זמן מעקב, חומרת המחלה ועובי הקרנית.

המסקנה הייתה שלאחר תיקון ללחץ תוך עיני, נמצא קשר משמעותי בין לחץ דם עורקי ממוצע ולחץ דיאסטולי נמוכים במהלך המעקב לבין קצב מהיר יותר של איבוד RNFL בחולי גלאוקומה וחשודים לגלאוקומה. אי לכך רמות לחץ הדם הסיסטמי עלולים להיות גורם משמעותי בהתקדמות גלאוקומה.