מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

The Association of Choroidal Thickening by Atropine With Treatment Effects for Myopia: Two-Year Clinical Trial of the Low-concentration Atropine for Myopia Progression (LAMP) Study

קוצר ראייה הינו ההפרעה העינית השכיחה ביותר בכל העולם, ושכיחותה גבוהה במיוחד במזרח אסיה.  

היא מלווה בגדילת יתר של העין ובסיבוכים מסכני ראייה.

מחקרים שבוצעו בארצות שונות מצאו שטיפות אטרופין בריכוז נמוך יכולות להאט היעילות את התקדמות קוצר ראייה בילדים, אולם יש שונות רבה מאוד בתגובה לטיפול זה.

 

מחקר Low-concentration Atropine for Myopia Progression (LAMP) הראה שיש תלות בין התגובה לטיפול לבין ריכוזי האטרופין בין 0.01% ל- 0.05%, כאשר אטרופין 0.05% היה עם היעילות הרבה ביותר מבין הריכוזים שנבדקו, של 67% בהשוואה לקבוצות ביקורת של אינבו.

בנוסף לכך, גיל צעיר יותר היה בהתאמה משמעותית ליעילות נמוכה יותר של טיפול באטרופין בריכוז נמוך. הילדים הצעירים יותר נזקקים לריכוזי אטרופין גבוהים יותר כדי להגיע לתוצאות טיפוליות טובות יותר. אולם, גם באותם ריכוזים ובאותם קבוצות גיל יש שונות בתגובות לטיפול.

 

חשוב מאד למצוא ביומרקר שיאפשר להתאים את הטיפול לפרט. נמצא במחקרים בחיות שלכורואיד יש תפקיד בוויסות גדילת העין והתפתחות הפרעת הרפרקציה. באפרוחים, עובי הכורואיד משתנה מהר בתגובה לשינויים במיקוד התמונות על הרשתית.

 

קשר הפוך בין עובי הכורואיד לבין האורך האקסיאלי דווח בקופי מקק כאשר הרכיבו להם עדשות מטשטשות. במחקרים באנשים נמצא עיבוי של הכורואיד בילדים בריאים שטופלו באטרופין 1% במשך שבוע, ובילדים עם קוצר ראייה שטופלו באטרופין 0.01% במשך פחות משמונה חודשים. במחקר שפורסם לאחרונה נבדקו שינויים בכורואיד בילדים שטופלו באטרופין 1% או 0.01% במשך חצי שנה. נמצא שאטרופין 1% גרם להתעבות הכורואיד, שהייתה בהתאמה לשינוי באורך האקסיאלי במהלך ששה חודשים.

 

בהתבסס על דיווחים קודמים אלה, הניחו החוקרים שההשפעה של האטרופין על עיבוי הכורואיד קשורה להשפעת הטיפול על קוצר הראייה. מידת עיבוי הכורואיד יכולה להיות ביומרקר אפשרי ומתווך בין הטיפול לתוצאותיו ארוכות הטווח.

 

במחקר הנוכחי שנמשך שנתיים במקביל למחקר LAMP, בדקו החוקרים את השינויים לאורך זמן של הכורואיד שמתחת לפובאה בקרב ילדים המטופלים באטרופין בריכוזים נמוכים של 0.05%, 0.025% ו- 0.01%. הייתה גם קבוצת ביקורת של טיפות אינבו עם היפוך הטיפול כך שהמשתתפים שנכללו בה החלו לקבל טיפול באטרופין 0.05% בשנה השנייה של הניסוי.

 

החוקרים בדקו גם את הקשרים שבין עובי הכורואיד שמתחת לפובאה לבין התגובה של השתנות אקויולנט הספירי לטיפול באטרופין.

 

החוקרים היו מהונג-קונג: מהאוניברסיטה הסינית של הונג קונג, בית החולים לעיניים של הונג קונג, מבית החולים נסיך ווילס, ומבית החולים לילדים של הונג קונג.

 

המחקר היה כפול סמיות ואקראי. עובי הכורואיד מתחת לפובאה נבדק בטווחי זמן של 4 חודשים באמצעות OCT. נבדקו גם האקויולנט הספירי של הרפרקציה הציקלופלגית, האורך האקסיאלי של העין, חדות הראייה המתוקנת הטובה ביותר, האקויולנט הספרי של ההורים, זמן שהייה מחוץ לבית, שעות עבודה לקרוב וההיענות לטיפול. 

 

במחקר השתתפו 314 ילדים עם נתונים מספקים על הכורואיד. השינויים הממוצעים בעובי הכורואיד כעבור שנתיים היו 21.15, 3.34, ו- -0.30 מיקרומטר עבור אטרופין 0.05%, 0.025% ו- 0.01% בהתאמה.

 

השינויים היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית למרות שהשונות הייתה רבה: 32.99, 25.30 ו- 27.15 מיקרומטר בהתאמה. נמצא שהתגובה הייתה תלויה בריכוז האטרופין, כאשר הכורואיד עבה יותר בריכוזי אטרופין גבוהים יותר.

 

העובי הממוצע של הכורואיד שמתחת לפובאה גדל באופן משמעותי תוך 4 חודשים של טיפול באטרופין 0.025% ו- 0.05% ונשאר לאחר מכן יציב עד לסוף השנה השנייה של הניסוי בכל הקבוצות.

 

במהלך השנתיים ההגדלה בעובי הכורואיד שמאחורי הפובאה הייתה בהתאמה בהתקדמות איטית יותק של האקויולנט הספרי והפחתה במידת ההארכה של האורך האקסיאלי. חישוב סטטיסטי הראה ש- 18.45% מההשפעה של אטרופין על התקדמות האקויולנט הספרי היא תוצאה של התאבות הכורואיד.

 

המסקנה הייתה שאטרופין בריכוז נמוך גורם להתעבות כורואידלית ולהשפעה יש תלות בריכוז האטרופין לכל אורך תקופת הטיפול. עיבוי הכורואיד כרוך בהאטה של התקדמות האקויולנט הספרי והפחתה בהתארכות האקסיאלית בכל קבוצות הטיפול. אי לכך ניתן להשתמש במידת התגובה הכורואידלית כמדד לתוצאות ארוכות הטווח הצפויות וכמדריך להתאמת ריכוז האטרופין הנדרש לטיפול יעיל.