24.07.2022 |
Lin F, Chen S, Song Y, Li F, Wang W, Zhao Z, Gao X, Wang P, Jin L, Liu Y, Chen M, Liang X, Yang B, Ning G, Cheng C-Y, Healey PR, Park KH, Zangwill LM, Aung T, Ohno-Matsui K, Jonas JB, Weinreb RN, Zhang X,
פרופ' מרדכי רוזנר
Classification of Visual Field Abnormalities in Highly Myopic Eyes without Pathologic Change
שכיחות קוצר ראייה גדלה בכל העולם בשלושת העשורים האחרונים, ובמיוחד במזרח אסיה. מעריכים ששכיחות מיופיה גבוהה בעולם תגדל מ- 2.7% ב- 2000 ל- 9.8% ב- 2050.
מאמר מטה-אנליזה הראה שבמתבגרים סינים בגיל 16 עד 18 שנה השכיחות של קוצר ראייה גבוה גדל מ- 10.5% כפי שהוערך ב- 2010 עד 2013, ל- 19.4% כפי שהוערך מ- 2014 עד 2016.
בקוצר ראייה גבוה יש סיכון מוגבר לראייה ירודה ולעיוורון. העריכו שהסיכון (odds ratio) לגלאוקומה פתוחת זווית בעיניים עם קוצר ראייה גבוה הינו בערך 5.9 בהשוואה לעיניים ללא קוצר ראייה, והסיכוי של נאורופתיה אופטית גלאוקומטית יכול להגיע ל- 27.2%. בדיקת שדה ראייה הינה כלי חשוב לאבחנה ולניטור גלאוקומה.
מאידך, קלינאים מאותגרים לעיתים ביכולת להבדיל בין איבוד שדה ראייה מגלאוקומה לבין איבוד שדה שלא מגלאוקומה בעיניים עם קוצר ראייה גבוה. הדבר נובע בחלקו מחוסר סיווג מקובל של הפגמים בשדה ראייה בעיניים עם קוצר ראייה גבוה. סיווג כזה הוצע בעבר אך הוא לא נבדק כיאות.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לפתח מערכת סיווג של תבניות של נזקים לשדה הראייה בעיניים עם קוצר ראייה גבוה ללא מקולופתיה מיופית, עם וללא גלאוקומה. בוצעה הערכה של ההסכמה בין פיענוחים על ידי אותו בודק ועל ידי בודקים שונים, ובנוסף, נבדקו השכיחות וגורמי הסיכון לפגמים השונים בשדה הראייה.
החוקרים היו מסין, סינגפור, אוסטרליה, קוראה, יפן, גרמניה, שוויץ וקליפורניה. המחקר היה של בדיקה משנית של הנתונים על שדות הראייה ממחקר עוקבה (cohort) לונגיטודינלי.
במחקר נכללו 1893 בדיקות שדה ראייה HVF של 1302 עיניים של 825 אנשים שעברו בדיקת עיניים מפורטת. הוגדרה סידרה של תבניות נזק לשדה הראייה על פי התוצאות של 1893 הבדיקות, סקירת הספרות ופגישות לקביעת תבניות מוסכמות.
מערכת הסיווג כללה 4 סוגים עיקריים של תבניות שדה ראייה, שכללו שדה נורמלי, פגמים מגלאוקומה (חסר פרה-צנטרלי, מדרגה נזלית, חסר קשתי חלקי וחסר קשתי), פגמים הקשורים למיופיה גבוהה (כתם עיוור מוגדל, מדרגה ורטיקלית, שוליים היקפיים חלקיים, וחסרים לא ספציפיים), ופגמים משולבים (מדרגה נזלית עם כתם עיוור מוגדל). תת-קבוצה של 1000 משדות הראייה שימשה לבדיקת ההסכמה בין פיענוחים על ידי אותו בודק ועל ידי בודקים מנוסים שונים.
נמצאו 74.1% שדות נורמליים, 10.8% עם פגמים מגלאוקומה, 15.0% עם פגמים של מיופיה גבוהה ו- 0.1% עם פגמים משולבים. ההסכמה בהערכה על ידי אותו בודק ועל ידי בודקים שונים הייתה גבוהה מ- 89%.
גורמי הסיכון לפגמים מגלאוקומה ומקוצר ראייה גבוה כאחד היו גיל מתקדם יותר, ואורך אקסיאלי גדול יותר. לאורך אקסיאלי גדול יותר הייתה השפעה רבה יותר על פגמים מגלאוקומה מאשר על פגמים מקוצר ראייה.
המסקנות היו שניתן להציע מערכת חלוקה חדשה ואמינה של פגמים בשדה הראייה עבור חולים עם קוצר ראייה גבוה ללא שינויים פתולוגיים. יישום של מערכת סיווג זו יהיה לעזר בדיווח ובהשוואה של הממצאים בבדיקות.