כנס ה ASRS שנערך ביולי בניו יורק וכלל אלפי מומחים לרשתית מארצות הברית ושאר העולם היה כינוס מרגש בהיותו הכנוס הגדול הראשון שנערך פנים מול פנים, לאחר שנות הקורונה.

הכנס דן בשיטות האבחון והטיפולים הקיימים במחלות רשתית שונות ואף הציג טיפולים רבים שאושרו או עומדים להיות מאושרים על ידי ה FDA, וגם בטיפולים חדישים מאד שהנם עדיין בשלבי הפיתוח הראשוניים.

בכתבה זו אסכם את החידושים שהוצגו בכינוס הנוגעים לניוון ״רטוב״ של הרשתית. בשנים האחרונות עולה הצורך בפתוח פתרונות ארוכי טווח למחלה זו. הסיבה העיקרית לכך היא שהטיפול הנוכחי מצריך משטר קפדני של הזרקות תוך עיניות, (המכילות חומר הנוגד את פעילותו של חלבון הVEGF- אחד החלבונים הקשורים לניוון  מקולרי גילי) אשר לרוב ניתנות אחת לחודש ועלולות לגרום לתופעות לוואי וכאבים. כתוצאה מכך, הטיפול כפי שניתן כיום, עלול להביא לתוצאות לא אופטימליות ולא רצויות, כגון חוסר התמדה טיפולית, הפסקת הטיפול ואף להידרדרות בחדות הראייה. בכינוס הראו תוצאות לאחר מעקב של שנתיים בטיפול בתרופה חדשנית, הנקראת פאריסימאב. פאריסימאב פועלת בו זמנית לעצירת פעילותם של שני חלבונים הגורמים למחלה: ANG2 ו-VEGF –A . מחקרי פאזה שלישית בדקו את יעילותה ובטיחותה של התרופה  באמצעות השוואתה לקבוצת בקורת אשר קבלה אפליברצפט בתדירות דו-חודשית - תרופה נוגדת חלבון VEGF הניתנת כיום לטיפול במחלה. המחקרים הראו כי, פרופיל היעילות והבטיחות של פאריסימאב בהשוואה לאפליברצפט, התרופה הקיימת בשוק היה כמעט זהה: חדות הראייה השתפרה בשיעור דומה בשתי הקבוצות וכן, מבחינה אנטומית, נצפתה ירידה דומה בעובי מרכז הראיה ברשתית בשתיהן.  בנוסף, הפאריסימאב אפשר מרווח גדול של תדירות ההזרקות, עד אחת ל-16 שבועות אצל יותר מ-60% מהחולים ואחת ל-12 שבועות ויותר בקרב כ- 80% מהמטופלים וזאת לאחר שנתיים מעקב. מבחינה בטיחותית, נמצא כי פאריסימאב בעלת פרופיל דומה לאפליברצפט ואחוז תופעות הלוואי הנצפה בשתי הקבוצות היה נמוך. לציין, כי פאריסימאב אושרה לשימוש לאחרונה ע"י מנהל המזון והתרופות האמריקאי.

בנוסף, פורסמו תוצאות של סוף המחקר הנוגע להתקן מיוחד הנקרא PDS, גם הוא אושר לשימוש ע"י ה- FDA, המושתל בתוך עינו של המטופל ומטרתו לספק רניביזומב באופן הדרגתי לתוך חלל הזגוגית בעין.  התקן זה, בגודל של גרגיר אורז, מושתל בעין בניתוח קטן. הוא  מאפשר מתן רניביזומב למשך חודשים רצופים ללא צורך בהגעה פיזית למרפאה בכנס הוצגו תוצאות מחקר פאזה שלישית אשר בדק את יעילותו ובטיחותו של ההתקן במשך שנתיים. המחקר השווה בין היעילות והבטיחות של ההתקן לבין טיפול סטנדרטי של מתן רניביזומב בתדירות חודשית. המחקר הוכיח כי יעילותו של ההתקן מבחינת שיפור בחדות הראייה דומה לטיפול ברניבימיזוב. כמו כן, במסגרת המחקר נבדקה התדירות של מילוי ההתקן והתברר כי המילוי נדרש פעם ב-24 שבועות בלבד בקרב 95% מהחולים, לעומת קבוצת הביקורת שקבלה רניביזומב בתדירות חודשית. כמו כן, אספקת מינון התרופה מההתקן נשארה יציבה לאורך זמן. בשבוע ה-40 לטיפול נערך סקר בקרב החולים ויותר מ-90% העדיפו שימוש בהתקן לעומת הזרקה חודשית. מבחינה אנטומית, עובי שכבת המקולה ירד ונשאר יציב לאורך זמן בשתי הקבוצות. מבחינה בטיחותית, תופעות הלוואי היו נסבלות ונבעו לרוב מהפרוצדורה עצמה כאשר שיעורן ירד ככל שחלף הזמן ועקומת הלמידה עלתה.

מחקר מעניין נוסף שהוצג בכינוס היה מחקר בפאזה שנייה שכלל 106 מטופלי ניוון מקולרי בשלב הרטוב ובחן את פרופיל היעילות והבטיחות של אפליברצפט במינון גבוה של 8 מ"ג (לעומת מינון 2 מ"ג כמקובל) בתדירות של שלושה חודשים בהשוואה לתדירות חודשית של אפליברצפט במשך 44 שבועות. מבחינה אנטומית, אחוז המטופלים ללא נוזל תוך רשתי בקבוצת המינון של 8 מ"ג היה גבוה יותר (40%) בהשוואה לקבוצת הביקורת (28%). בנוסף, נראתה ירידה משמעותית יותר בעובי הרשתית בקבוצה אשר קבלה 8 מ"ג. מבחינה פונקציונלית, השיפור הממוצע בחדות הראייה היה גבוה יותר בקבוצה שקבלה 8 מ"ג : שיפור של 7.9 אותיות בממוצע בהשוואה ל-5.1 בקבוצת הביקורת. בנוסף, מספר ההזרקות הנדרש בקבוצת הביקורת היה כפול מהקבוצה אשר קבלה 8 מ"ג.  מבחינה בטיחותית, נראה שיעור דומה של תופעות לוואי בקרב 20% מהחולים בשתי הקבוצות.

טיפול נוסף נוגד VEGF הוא KS-301 - חומר ביופולימרי חדש אשר מיועד לשימוש ארוך טווח, ללא צורך בהזרקות חודשיות. מחקר פאזה שלישית אשר כלל 557 חולים בנוון מקולרי רטוב בחן את היעילות הפונקציונלית והאנטומית של הטיפול אשר הוזרק פעם בשלושה עד חמישה חודשים, בהשוואה לאפליברצפט אשר הוזרק בתדירות חודשית במשך 52 שבועות. המחקר הזה הראה למעשה תוצאות שליליות, האפליברצפט הוכח כיעיל יותר מבחינת שיפור בחדות ראייה, כאשר נראה שיפור של 7 אותיות בהשוואה לאות אחת בלבד בקבוצה שקבלה KS-301. יתרה מכך, נראה שיעור גבוה יותר של תופעות לוואי בקבוצת הטיפול לעומת קבוצת הביקורת.

היו דיונים רבים הנוגעים לטיפול גנטי בניוון הרשתית הקשור לגיל ובמחלות אחרות. דוגמא אחת הוא הRGX-314 -. טיפול זה מיושם ע"י החדרת חומר גנטי לתוך התאים הנוגד את פעילותו של חלבון ה-VEGF. על מנת שהגן יוחדר ישירות אל תוך התא, נדרש נשא המהונדס גנטית לשאת את הגן למקומו. נשא מעין זה נקרא "וקטור". מחקר פאזה שנייה, בדק את יעילותו ובטיחותו של וקטור RGX-314 וכלל  חולי ניוון מקולרי רטוב בעלי נוזל תוך רשתי אשר טופלו בנוגדי VEGF, ללא שיפור מספק. החולים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קבלה  מינון נמוך ושניה מינון גבוה יותר של RGX-314. המחקר השווה את תוצאות הטיפול לטיפול ברניביזומב הניתן בתדירות חודשית. קבוצת ה-RGX-314 שמרה על חדות ראייה יציבה ונראתה ירידה משמעותית בעובי הרשתית בקרב 70% מהחולים לאחר חצי שנת טיפול. מבחינה בטיחותית, לא נצפו תופעות לוואי רציניות וחומרת הדלקות העיניות הייתה מתונה כאשר כל החולים קבלו טיפול בסטרואידים והחלימו תוך ימים עד שבועות ספורים. בנוסף, נראתה ירידה משמעותית במספר ההזרקות הנדרש בשתי קבוצות הטיפול, כאשר בקבוצת המינון הנמוך, 29% מהחולים לא הזדקקו כלל להזרקות נוגדות VEGF ובקבוצת המינון הגבוה יותר-40% מהחולים לא הזדקקו להן.

טיפול גנטי נוסף בחן את יעילותו ובטיחותו של ADVM-022. התרופה הוזרקה פעם אחת במסגרת מחקר פאזה ראשונה. כל החולים במחקר קבלו בעבר הזרקות נוגדות  VEGF בתדירות גבוהה (7-9 הזרקות בשנה) אך ללא תוצאות אופטימליות. המעקב נמשך 86 שבועות ובחן תוצאות פונקציונליות ואנטומיות, יחד עם תופעות לוואי והצורך במתן הזרקות נוספות של אפליברצפט. תופעות הלוואי היו מתונות וכללו דלקות במקטע הקדמי של העין אשר טופלו בהצלחה בסטרואידים. עשרה מתוך 15 חולים קבלו מינון נמוך יותר של ,ADVM-022 לא הזדקקו להזרקות נוספות של אפליברצפט ו-14 חולים מתוך 15 אשר קבלו מינון גבוה יותר, לא קבלו הזרקות נוספות. השיפור בחדות הראייה היה יציב לכל אורך המחקר יחד עם ירידה משמעותית של 132.7 מיקרונים בעובי הרשתית.

לסיכום, נראה שבעתיד הקרוב אפשרויות הטיפול של חולי ניוון מקולרי רטוב יתרחבו, כאשר העומס שחל על המטופלים, משפחותיהם וכן גם על הקלינאים ירד ברגע שנטמיע אפשרויות טיפול ארוכות טווח לשגרה הקלינית היומיומית שלנו. המגמה העתידית היא שינוי במודל הטיפולי - מהגעה פיזית למרפאה והזרקה חודשית לניטור והזרקה של אחת בכמה חודשים, בהתאם לצרכי המטופל.
 

המידע המוצג מוגש לשירותכם כעדכון מדעי ואולם אין בו בכדי לעודד או להשפיע על שימוש בתכשיר כלשהו ו/או שלא בהתאם לתנאי רישומו. כמו כן, ייתכן שהמאמר יכלול מידע בנוגע לתכשירים שאינם רשומים בישראל ו/או להתוויות שאינן מאושרות לתכשירים שיוצגו. למידע הקובע בקשר לתכשיר כזה או אחר יש לפנות לעלון לרופא המאושר על ידי משרד הבריאות אותו ניתן למצוא באתר https://data.health.gov.il/drugs/index.html#!/byDrug