Topical Pharmacologic Interventions Versus Active Control, Placebo, or No Treatment for Epidemic Keratoconjunctivitis: Findings From a Cochrane Systematic Review

מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

לטקסט המלא

וירוסים גורמים בערך ל- 80% מכל מקרי דלקת לחמית חריפה. וירוס האדנו האנושי אחראי ל- 60% עד 90% מכל דלקות הלחמית הוירליות או מהווה 20% עד 75% מכל הגורמים לדלקות לחמית מדבקות בעולם. דלקת לחמית אפידמית (EKC) היא קבוצה מדבקת מאד שנגרמת על ידי וירוס האדנו האנושי (HAdVs) ובמידה פחותה יותר על ידי וירוס Coxsackievirus ו- Enterovirus.

התפרצויות של EKC מוירוס אדנו היו במתקנים צבאיים ובמרכזים רפואיים. EKC מלווה בדלקת לחמית חריפה, הפרשות מימיות ורגישות לאור, ועשויה להוביל לסיבוכים כרוניים כמו הצטלקויות מתפליטים תת-אפיתליאליים בקרניות, ממברנות בלחמיות, סימבלפרון ועיניים יבשות.

תפליטים תת-אפיתליאליים בקרניות יכולים להתפתח מספר שבועות לאחר דלקת הלחמית החריפה ולגרום לתסמינים כרוניים של סנוור והפחתת איכות הראייה.

אין הסכמה על היעילות של כל הטיפולים, בשינוי המהלך הקליני הטבעי של EKC, שהינו בעל לפחות שני שלבים קליניים ופתו-פיזיולוגיים: השלב החריף, במהלכו הרפליקציה של הוירוס והדלקת של שטח פני העיניים הינם ניכרים, והשלב הכרוני, או המאוחר, שמתבטא באופן קליני רק על ידי תפליטים תת-אפיתליאליים בקרניות.

רופאי עיניים רבים נותנים רק טיפול תומך באמצעות לובריקציה והרטבות קרות כדי להקל על התסמינים בשלב החריף.

המטרות של טיפול פרמקולוגי הן להקטין את חומרת התסמינים, לקצר את משך הסימנים והתסמינים, לשקם את הרגשת הנוחות בעיניים ואת התפקוד הראייתי, ובשלב החריף, להפחית את התפתחות הסיבוכים המאוחרים של תפליטים תת-אפיתליאליים בקרניות, ממברנות לחמיתיות, וסימבלפרון שכרוכים בתחלואה ממושכת.

יש גם לזכור שטיפול פרמקולוגי כרוך באפשרות של תופעות לוואי לא רצויות שכוללות התפתחות תלות ממושכת בטיפול. מטרה חשובה אחרת של הטיפול צריכה להיות גם מניעת הדבקה ב- EKC של העין השנייה.

יש רופאים שנותנים לחולים סימפטומטיים מאד טיפול טופיקלי בקורטיקוסטרואידים, במיוחד לאלה עם תפליטים תת-אפיתליאליים בקרניות או ממברנות לחמיתיות. טיפולים אחרים כוללים תרופות וירוסטטיות כמו cidofovir ו- cyclosporine A, אינטרפרון B ו- tacrolimus. לא ברור אם טיפולים כאלה יעילים יותר מאשר חוסר טיפול או טיפול בדמעות מלאכותיות בלבד. הטיפולים יקרים יותר וכוללים סיכונים של תגובה אלרגית, רגישות וטוקסיות לעיניים או יצירת עמידות של הוירוסים.

המטרה העיקרית של הסקירה הסיסטמתית הנוכחית היא לדווח על הבטיחות והיעילות של טיפולים פרמקולוגיים בהשוואה לביקורת טיפול אינבו, טיפול בדמעות מלאכותיות או סליין, או חוסר טיפול, בהתבסס על המידע הקיים הטוב ביותר. המחברים הם מארה"ב: מקולורדו, בולטימור ומרילנד.

בסקירה נכללו מחקרים מבוקרים עם רנדומיזציה, שבדקו טיפולים אנטיספטיים, וירוסטטיים או אימוניים. נעשה שימוש בכללי Cochrane לבחירת המחקרים, הפקת התוצאות, הערכת ההטיות וביצוע הסיכומים. נבחרו עשרה מחקרים מתאימים שכללו יחדיו 892 משתתפים עם EKC חריפה או כרונית.

שמונה מהמחקרים השוו טיפול למתן דמעות מלאכותיות או סליין (4) או סטרואידים (4). שלושה מהמחקרים השוו טיפול לשתי קבוצות ביקרות: גם דמעות מלאכותיות או סליין וגם סטרואידים.

נמצא שבהשוואה לדמעות, לאחר מתן פובידין יודיד (povidone-iodine) בלבד, בשני מחקרים (שכללו ביחד 409 משתתפים) יותר משתתפים עם EKC חריף היו ללא תסמינים וללא סימנים תוך 10 ימים.

בשני מחקרים שהשוו טיפול בסטרואידים בלבד או סטרואידים עם levofloxacin, נמצא שבקרב המטופלים שטופלו עם פובידין יודיד או עם פובידין יודיד וסטרואידים היה פחות תפליטים תת-אפיתליאליים בקרנית תוך 21 ימים. אף טיפול לא שיפר את היעלמות התפליטים. 

המסקנות היו שבביטחון מועט עד מועט מאד ניתן לשער שלטיפול בפובידין יודיד או בפובידין יודיד עם סטרואידים יש תועלת מסוימת ב- EKC. אולם, המחקרים לוקים בקבוצות קטנות, סכנה של הטיה בגלל דיווח לא מספק או ליקוי בתכנון המחקר, שונות במשתתפים שנכללו, ליקוים במדידת התוצאות וחוסר דיווח על איכות ההוכחות.

Liu S-H, Hawkins BS, Ren M, Ng SM, Leslie L, Han G, Kuo IC. Topical Pharmacologic Interventions Versus Active Control, Placebo, or No Treatment for Epidemic Keratoconjunctivitis: Findings From a Cochrane Systematic Review.  Am J Ophthalmol 2022;240: 265–275