מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

טיפול מיידי אנטיוירלי עשוי להפחית סיכון לשבץ מוחי בעקבות הרפס זוסטר אופתלמיקוס  

הרפס זוסטר הוא ראקטיבציה של וירוס וריצלה זוסטר לטנטי, ומסתמן בפריחה וסיקולרית כואבת בפיזור של דרמטום בצד אחד של הגוף.  הוא שכיח יותר באנשים בגיל מתקדם יותר שהינם מדוכאי חיסון.

בהרפס זוסטר אופתלמיקוס הפיזור הוא באזור המעוצבב על ידי הסעיף האופתלמי של העצב הטריגמינלי. הרפס זוסטר אופתלמיקוס קורה ב- 10%-20% מהחולים בהרפס זוסטר ועשוי לגרום לתחלואה ניכרת בעין, הכוללת דלקות עיניים חוזרות ונשנות, צלקות של הקרנית, ירוד, גלאוקומה, ולעיתים נדירות אף התמוססות של הקרנית והתנקבות שלה.

תופעות נוירולוגיות מאוחרות כוללות נאורלגיה שלאחר טיפול, שיתוק של עצבים קרנילים, ונאוריטיס אופטי. יש גם הוכחות לשכיחות מוגברת של שבץ מוחי cerebrovascular accident (CVA) לאחר זיהום הרפס זוסטר במחקרים באוכלוסיות גדולות.

הסיכון של שבץ מוחי גבוה יותר פי 1.3 עד פי 4 במהלך השנה שלאחר הרפס זוסטר, עם סיכון גבוה יותר לאחר הרפס זוסטר אופתלמיקוס בהשוואה להרפס זוסטר במקומות אחרים. טיפול אנטיוירלי בהרפס זוסטר עם תרופות שניתנות באופן מיידי, תוך 72 שעות מהופעת הפריחה הפחיתו את הסיכון של חלק מתופעות המאוחרות, כמו כאב חריף או כרוני וסיבוכים בעין.

 

רק שני מחקרים בדקו אם טיפול אנטיוירלי יכול להפחית את הסיכון של שבץ מוחי והתוצאות שהתקבלו היו שונות. בנוסף לכך, מחקרים אלה לא ציינו את מועד התחלת הטיפול לאחר הופעת הפריחה.

המטרות של המחקר הנוכחי היו לבדוק את שעור שבץ מוחי תוך שנה לאחר הרפס זוסטר אופתלמיקוס, גורמי הסיכון, והשפעת טיפול אנטיוירלי.

החוקרים היו מניו-זילנד. המחקר היה רטרוספקטיבי. נבדקו הרישומים הרפואיים של כל החולים עם הרפס זוסטר אופתלמיקוס שטופלו במחלקת העיניים של מחוז אוקלנד בין ינואר 2006 ועד דצמבר 2016.

התוצא העיקרי היה אירוע של שבץ מוחי במהלך שנה לאחר האבחנה. בתקופה שנבדקה אובחן הרפס זוסטר אופתלמיקוס ב- 869 חולים שנכללו במחקר.

הגיל המדיאני בעת האבחנה של הרפס זוסטר אופתלמיקוס היה 65.5 שנים ו- 456 שמהווים 52.5% היו גברים. טיפול אנטיוירלי הוחל ב- 765 המהווים 88.0% מהחולים.

95 המהווים 10.9% מהחולים לא קיבלו טיפול אנטיוירלי וב- 9 חולים המהווים 1% לא היה תיעוד. הטיפול ניתן באופן מיידי (פחות מ- 72 שעות לאחר הופעת הפריחה) ל- 468 חולים המהווים 54%. שבץ מוחי במהלך 12 החודשים שלאחר ההרפס זוסטר אופתלמיקוס אובחן ב- 14 חולים המהווים 1.6%, והיה שכיח יותר בחולים בגיל מתקדם יותר: 2.5% בגיל 65 שנים או יותר, 0.7% בגיל 40-65 שנים, ו- 0.9% בגיל צעיר מ- 40 שנים.

הסיכון לשבץ מוחי היה גבוה יותר מיד לאחר ההרפס זוסטר אופתלמיקוס, עם זמן מדיאני של 2.3 חודשים אחריו. החולים שקיבלו טיפול אנטיוירלי מיידי ב- acyclovir היו עם סיכון נמוך יותר ב- 76.2% לשבץ מוחי בניתוח רב משתנים. 

המסקנות היו ששבץ מוחי קורה בשיעור נמוך בחולים בהרפס זוסטר אופתלמיקוס במהלך השנה הראשונה, הוא גבוה יותר מיד לאחר המחלה והזמן המדיאני הוא 2.3 חודשים. טיפול אנטיוירלי יכול להקטין את הסיכון של שבץ מוחי אם ניתן תוך 72 שעות מהופעת הפריחה.