מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

גישה אפידמיולוגית בהיקף לאומי לזיהוי קשרים בין קרטוקונוס למחלות אימוניות  

קרטוקונוס היא מחלת עיניים המאופיינת בהידקקות של הקרנית והתפתחות בליטה שלה בצורת חרוט, הגורמת להפחתה חדות ראייה בגלל קוצר ראייה ואסטיגמטיזם אי-רגולרי שנובעים מכך. 

המחלה מתפתחת לרוב בתקופת ההתבגרות או הבגרות המוקדמת. ההיארעות השנתית מוערכת ב- 1:7500 והשכיחות 1:375. המשמעות היא של כ- 16,500 חולים בהולנד. הטריאדה ההיסטופתולוגית הקלאסית של קרטוקונוס היא הידקקות של הסטרומה של הקרנית, בקעים בשכבת באומן ומשקע של ברזל בשכבות הבסיס של האפיתל.

האטיולוגיה עדיין לא ברורה. נראה שהגורם הוא מולטיפקטוריאלי עם מרכיבים גנטיים וסביבתיים. לרוב קרטוקונוס מופיע כבעיה מבודדת, אך הוא תואר גם בקשר למצבים אחרים כמו אטופיה, דום נשימה בשינה, והפרעות גנטיות רבות הכוללות את סינדרום דאון. לא נמצאו עדיין גנים ספציפיים לקרטוקונוס אך זוהו גנים הקשורים לעובי הקרנית המרכזית וקמירות הקרנית.

גורמים סביבתיים כמו הרכבת עדשות מגע ושפשוף של העיניים משפיעים על הדרדרות הקרטוקונוס. למרות שקרטוקונוס מתואר כמחלה לא דלקתית של הקרנית, יש השערות לתפקיד המערכת האימונית בפתוגנזה שלו.

מצטברות הוכחות משכנעות להגברת פעילות של מדיאטורים פרו-דלקתיים בעיניים עם קרטוקונוס ומעורבות של רצפטורים Toll-like כמדיאטור דלקתי סיסטמי להתפתחות קרטוקונוס. בנוסף לכך, דלקת לחמית אלרגית, אשר גורמת לדלקת כרונית של שטח פני העין, נמצאה כקשורה לקרטוקונוס.

החוקרים הניחו שקרטוקונוס הינו הפרעה דלקתית עם מדיאטורים אימוניים, וששינויים מקומיים במיקרו-סביבה של העין הינם ביטוי של פעילות סיסטמית של המערכת האימונית. מחלות דלקתיות סיסטמיות שונות מאופיינות בנתיבים ורשתות משותפים וכתוצאה מכך, מחלות עם פתוגנזה אימונית מופיעים יותר בחולים עם עבר של מחלה אימונית אחרת.

אי לכך, אם יש מנגנון אימוני בפתוגנזה של קרטוקונוס, ניתן לצפות לסיכוי גבוה יותר של מחלות אימוניות בחולי קרטוקונוס בהשוואה לקבוצת ביקורת. בדיקת קשרים כאלה בין מחלות עשויה לעזור להבנה טובה יותר של הפתופיזיולוגיה של קרטוקונוס.

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את הקשר בין קרטוקונוס למחלות אימוניות תוך שימוש בבסיס המידע של ביטוח הבריאות הגדול ביותר בהולנד, שמכסה 4.3 מיליון אנשים שמהווים כ- 33% מתושבי הולנד בשנים 2010-2015, וכולל את כל התביעות הרפואיות של חולי קרטוקונוס ושל קבוצת ביקורת ללא קרטוקונוס שתואמת בגיל ובמגדר.

החוקרים היו מאוניברסיטת אוטרכט בהולנד. התוצא הראשוני היה קשר בין קרטוקונוס למחלות אימוניות. המחקר כלל 2051 חולי קרטוקונוס ו- 12,306 אנשים בקבוצת הביקורת.

נמצא קשר חדש בין קרטוקונוס להשימוטו תירואידיטיס ולמחלות עור דלקתיות. אושרו קשרים ידועים בין קרטוקונוס למצבים אטופיים הכוללים פריחה אלרגית, אסטמה, תגובת יתר ברונכיאלית ונזלת אלרגית.

המסקנה הייתה שקיים קשר ישר בין קרטוקונוס למחלות אימוניות רבות, דבר המהווה טעון לכך שתגובה דלקתית אימונית יכולה להשפיע על התפתחות קרטוקונוס. זיהוי המחלות שמופיעות עם קרטוקונוס עשוי להביא לגילוי מנגנונים משותפים ובעקבות זאת לנסות למצוא טיפול פרמקולוגי מתאים.