מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

איבוד סיבי עצב של הקרנית וריבוי תאים דנדריטיים בחולים עם  Long COVID  

 

הפנדמיה של וירוס הקורונה (COVID-19) נגרמה על ידי הוירוס SARS-CoV-2. למרות שהביטוי הקליני החריף העיקרי מערב את מערכת הנשימה, דווחו גם תסמינים נוירולוגיים שכללו איבוד חוש טעם וריח, כאב ראש, סחרחורת, חוסר תחושה וכאב נוירופתי.

המנגנון המדויק בו נפגעת המערכת הנוירולוגית על ידי הוירוס איננו ברור. הניחו אפשרויות של מעבר רטרוגרדי בעצבים, פיזור המטולוגי וכן אפשרות של תגובה אימונית. מתברר שלפחות 10% מהאנשים שהחלימו ממחלת קורונה חריפה מפתחים Long COVID. ה- National Institute for Health and Care Excellence (NICE), ה- Scottish Intercollegiate Guidelines Network (SIGN) וה- Royal College of General Practitioners (RCGP) פרסמו הנחיות לאבחנה וטיפול ב- Long COVID.

הנחיות אלה מגדירות Long COVID כסימנים ותסמינים שמתפתחים במהלך או לאחר זיהום בקורונה, ואשר ממשיכים במשך יותר מ- 4 שבועות, ואשר לא מוסברים על ידי מחלה אחרת. NICE ממליץ על ההגדרה של תסמינים מתמשכים יותר מ- 12 שבועות לאחר הזיהום בקורונה.

הוא מאופיין בתסמינים הטרוגניים מורכבים הכוללים מספר מערכות אברים, אולם בולטים בעיקר התסמינים הנוירולוגיים והמוסקולוסקלטליים. משערים שנזק לסיבי עצבים קטנים נמצא בבסיס ה- Long COVID.  במאמר קודם דיווחו החוקרים על מנעד רחב של תסמינים סנסוריים עם איבוד טעם וריח וסף לא תקין לחום בחולי סוכרת שהחלימו ממחלת קורונה קשה.

מיקרוסקופ קונפוקלי של הקרנית משתמש בטכנולוגית הדמיה ברזולוציה גבוהה, לא פולשנית ובזמן אמת, שמאפשרת לבצע הערכה כמותית אובייקטיבית של סיבי העצבים הסב-בזליים של הקרנית ושל תאים דנדריטיים.

החוקרים הדגימו בעבר באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי איבוד סיבי העצב בקרנית בחולים עם נאורופתיה אידיופטית של סיבי עצב קטנים, נוירופתיה סוכרתית מכאיבה ופיברומיאלגיה, וריבוי בתאים דנדריטיים בחולים עם נוירופתיה סוכרתית, ועם נזק עצבי דלקתי או אימוני בטרשת נפוצה וב-chronic inflammatory demyelinating polyneuropathy.

במחקר הנוכחי בוצעה בדיקה של המורפולוגיה של סיבי העצב בקרנית ושל כמות התאים הדנדריטיים בחולים עם וללא  Long COVID, באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי.

נבדק גם הקשר בין עצבי הקרנית והפרעות בתאים דנדריטיים לבין חומרת ה- Long COVID, ובמיוחד בקשר לתסמינים נוירופתיים ומוסקולוסקלטליים. החוקרים הם מטורקיה, קטאר ובריטניה.

במחקר השתתפו 40 אנשים שהחלימו מקורונה ו- 30 אנשים בקבוצת ביקורת. כל החולים ענו על שאלונים של NICE long COVID ושל Douleur Neuropathique 4 (DN4) ושאלון פיברומיאלגיה.

הם עבדו בנוסף גם בדיקה במיקרוסקופ קונפוקלי של העצבים והתאים הדנדריטיים בקרנית. בבדיקה זו נבדקו באופן כמותי צפיפות העצבים,  צפיפות הסתעפויות העצבים, אורך העצבים והמספר הכולל של תאים דנדריטיים בשלים ולא בשלים.

המשתתפים היו בממוצע 3.7 חודשים לאחר מחלת קורונה. נמצא שבחולים עם תסמינים נוירולוגיים 4 שבועות לאחר מחלת הקורונה החריפה, נמצאה הפחתה בצפיפות העצבים בקרנית, בצפיפות הסתעפויות העצבים, ובאורך העצבים וכן עלייה במספר הכולל של תאים דנדריטיים בשלים ולא בשלים, בהשוואה לביקורת.

לעומת זאת החולים ללא תסמינים נוירולוגיים היו עם מדדים דומים של עצבי הקרנית, אך צפיפות התאים הדנדריטיים הייתה מוגברת גם אצלם. נמצאה התאמה משמעותית מבחינה סטטיסטית בין הציון הכללי בשאלונים של NICE long COVID כעבור 4 וכעבור 12 שבועות ממחלת הקורונה החריפה, לבין צפיפות העצבים ואורך העצבים בקרניות.

המסקנה הייתה שבדיקת הקרנית במיקרוסקופ קונפוקלי מזהה הפחתה בצפיפות סיבי עצב וריבוי בתאי הדנדריטיים בחולים עם Long COVID, ובמיוחד באלה עם תסמינים נוירולוגיים.

אי לכך, בדיקת הקרנית במיקרוסקופ קונפוקלי יכולה לשמש לזיהוי אובייקטיבי של חולים עם Long COVID.