מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

לטקסט המלא

היפמה טראומטית מוגדרת כהצטברות דם בלשכה הקדמית לאחר חבלה. בדרך כלל היא משנית לחבלה של עין סגורה בה העברת כוח משמעותי לעין גורמת לכיווץ ולהתפשטות מחדש של העין וכתוצאה מכך לקרעים בכלי דם של הקשתית ושל גוף העטרה, שמדממים ללשכה הקדמית.

היפמות טראומטיות שכיחות בילדים בעקבות חבלה בעת פעילות ספורטיבית או משחק. סיבוכים מסכני ראייה של היפמה טראומטית עלולים להיות משניים לדם שבלשכה הקדמית או לפגיעה אנטומית.

עליית לחץ תוך עייני הינה סיבוך מסכן ראייה שעלול להתפתח בעקבות היפמה טראומטית במנגנונים שונים שכוללים את שתי הקטגוריות. לחץ מוגבר יכול להיות כבר בבדיקה הראשונה בגלל נפח הדם בלשכה הקדמית, או בשלב מאוחר יותר בגלל חסימת הטרבקולום על ידי קריש דם ותוצרי פירוק פיברין, כתוצאת לוואי של טיפול בסטרואיד, או מהפחתה כרונית בניקוז הלשכה משנית לפגיעה בזווית.

זמן התפתחות הלחץ משתנה בהתאם לגורם. בגלל הסיכון של לחץ לא מטופל, מוזמנים החולים לביקורות תכופות לאחר החבלה. בבית החולים לילדים של בוסטון החולים מוזמנים לביקורת מדי יום במשך 3 ימים, ולאחר מכן פעם ב- 3 ימים. תכיפות הביקורות מופחתת בהתאם למצב הקליני.

הסיבות לביקורות הן שונות, אך בשכיחות גבוהה הסיבה היא חשש מעליית לחץ תוך עיני שמצריכה טיפול רפואי או ניתוחי.

מחקר רטרוספקטיבי גדול מהודו הראה שב- 20.6% מהעיניים התפתח לחץ מוגבר לאחר חבלה עם עין סגורה בילדים וכרבע מהמקרים היה צורך בניתוח כדי להוריד את הלחץ.

למרות שמחקרים רבים הצביעו על קשר בין מדדים שונים לבין פיתוח כלי להערכת הסיכון כדי לתכנן מעקב יעיל לגילוי עליית לחץ תוך עיני, אף מחקר לא התמקד בזמן התפתחות הלחץ המוגבר לאחר היפמה טראומטית.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את זמן הופעת לחץ תוך עיני מוגבר לאחר חבלה לעין סגורה עם היפמה בילדים. החוקרים הניחו שממצאים בבדיקה קלינית וגוניוסקופיה ינבאו את מועד התפתחות הלחץ המוגבר וישמשו לתכנון המעקב. החוקרים היו מארצות הברית ומקנדה: מבית הספר לרפואה הרווארד, מבית החולים לילדים של בוסטון, מ- Massachusetts Eye and Ear, מהאוניברסיטה של Saskatchewan בקנדה, ומהאוניברסיטה של קליפורניה ב- Irvine.

המחקר היה רטרוספקטיבי והתקיים במרכז רפואי שלישוני יחיד. המשתתפים היו בגיל 18 שנים או צעירים יותר בזמן החבלה, שסבלו מחבלה לעין סגורה עם היפמה בין 2002 ל- 2019.

כל הבדיקות כללו מדידת לחץ תוך עיני. לחץ מוגבר הוגדר כלחץ גבוה מ- 21 מ"מ כספית. התוצא העיקרי היה הזמן לאחר החבלה בו נמדד לחץ תוך עיני מוגבר, שחולק ל- 4 תקופות: אקוטי (ימים 1-7), סב-אקוטי (ימים 8-28) ומאוחר (יותר מ- 28 ימים). תוצאים משניים היו זיהוי גורמי סיכון להתפתחות יתר לחץ תוך עיני.

עלית לחץ תוך עיני נמצאה ב- 119 עיניים המהווים 39% מ- 305 עיניים. ב- 35 חולים הלחץ המוגבר נמצא בבדיקה הראשונה, 69 פעמים בתקופה האקוטית, 35 פעמים בתקופה הסב-אקוטית ו- 36 פעמים בתקופה המאוחרת.

נזק לאישון ניבא עליית לחץ אקוטית. לחץ מוגבר בבדיקה הראשונה ניבא לחץ מוגבר בתקופה הסב-אקוטית. אירידו-דיאליזה וירוד ניבאו לחץ מוגבר בתקופה מאוחרת. המסקנה הייתה שעלית לחץ תוך עיני לאחר חבלה לעין סגורה עם היפמה בילדים הינה שכיחה.

שילוב של גורמי הסיכון שנמצאו עם הממצאים בספרות יאפשר לתכנן מעקב יעיל לזיהוי התפתחות לחץ תוך עיני מוגבר.

Bowe T, Serina A, Armstrong M, Welcher JE, Adebona O, Gore C, Staffa SJ, Zurakowski D, Shah AS. Timing of Ocular Hypertension after Pediatric Closed-Globe Traumatic Hyphema: Implications for Surveillance. Am J Ophthalmol 2022; 233:135–143