20.02.2023 |
Huang Y, Zhang H, Bulloch G, Zhang S, Shang X, Chen Y, Liao H, Zhu Z, Wang W
מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר
קצב שינויים בדמית ושינויים נוירודגנרטיביים ברשתית לאורך זמן בחולי סוכרת ללא רטינופתיה
בדיקות סקירה לרטינופתיה סוכרתית הכרחיים לצורך מעקב אחר סיבוכים במיקרוסירקולציה בחולי סוכרת כדי למנוע איבוד ראייה. Swept-source optical coherence tomography (OCT) הינו כלי יעיל שמאפשר מדידה מדויקת של שכבות הרשתית.
עובי כל הרשתית גדל בבצקת מקולרית סוכרתית ומשמש מדד להערכת הידרדרות או לקביעת מידת השיפור בעקבות טיפול שניתן לתוך הזגוגית. חושבים שעובי הדמית מבטא את מצב הסירקולציה של הדמית, אשר גם לה יש ערך מנבא לגבי הידרדרות רטינופתיה סוכרתית.
שכבות תאי הגנגליון והשכבה הפלקסיפורמית הפנימית הן שכבות עצביות ושינויים בהן מבטאים נוירודגנרציה שעלולה להיות תופעת לוואי של עלייה כרונית ברמות הסוכר בדם בסוכרת.
החוקרים פרסמו לאחרונה תוצאות מחקר שהראה שנזק לדמית ולרשתית קשור באופן משמעותי לסיכוי גבוה יותר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית שתתבטא בשינויים בשכבות הרשתית. אי לכך חשוב לבדוק את קצב השינוי בשלושת השכבות האלה שעשוי להיות מדד בעל משמעות קלינית רבה בניבוי התחלת רטינופתיה סוכרתית ולמעקב אחר הידרדרותה.
מתרבות ההוכחות לכך שהשינוי בעובי הדמית, הרשתית ושכבות תאי הגנגליון והשכבה הפלקסיפורמית הפנימית באנשים בריאים גם כן מהווים מדדים משמעותיים. הבנה טובה יותר של הערך הקליני של מדידות OCT בסוכרת תושג על ידי בדיקת קצה השינויים לאורך זמן עוד לפני התפתחות סוכרת. בנוסף לכך השינויים במדדים השונים בקרב אנשים עם סיכון שונה לפתח רטינופתיה סוכרתית לא נבדקו בעבר, וזו הייתה המטרה העיקרית שהמחקר הנוכחי נועד להשיג.
המדידות בוצעו באוכלוסייה של קבוצת חולים עם סוכרת סוג 2 ללא רטינופתיה סוכרתית בעת הגיוס למחקר, וקצב השינויים הושווה בין אלה שפיתחו ובין אלה שלא פיתחו רטינופתיה סוכרתית במהלך מעקב של 3 שנים. שינויים של הזדקנות וגורמים אחרים נוטרלו באמצעות שימוש במודלים רבי משתנים.
החוקרים היו מסין, אוסטרליה ובריטניה. המשתתפים היו מסין, וכולם עברו בדיקות שנתיות שכללו בדיקת OCT של הדמית ושכבות הרשתית. המעקב נמשך 3 שנים. מתוך 924 חולים שהשתתפו במחקר, 159 שמהווים 17.2% פתחו רטינופתיה סוכרתית במהלך 3 שנות המעקב.
הקטנה בעובי הדמית, הרשתית ושכבות תאי הגנגליון והשכבה הפלקסיפורמית הפנימית נמצאה בחולים בהם התפתחה רטינופתיה וגם בחולים ללא רטינופתיה סוכרתית. אולם, קצב הידקקות הדמית בחולים עם רטינופתיה היה מהיר יותר באופן משמעותי (6.98 מיקרון לשנה) לעומת חולים שלא פתחו רטינופתיה (3.98 מיקרון לשנה).
קצב הידקקות שכבות תאי הגנגליון והשכבה הפלקסיפורמית בחולים עם רטינופתיה היה מהיר יותר באופן משמעותי בחולים שפתחו רטינופתיה (0.97 מיקרון לשנה) לעומת החולים שלא פתחו רטינופתיה (0.76 מיקרון לשנה).
לאחר התאמה לגורמים אחרים ההידקקות הממוצעת של הדמית ושל שכבות תאי הגנגליון והשכבה הפלקסיפורמית הייתה באופן משמעותי מהירה יותר בחולים שפתחו רטינופתיה סוכרתית בהשוואה לחולים שבמשך 3 שנים לא פתחו רטינופתיה.
עובי כל הרשתית גדל בקבוצה שפיתחה רטינופתיה וקטן בקבוצה ללא רטינופתיה וההבדל בין הקבוצות היה משמעותי מבחינה סטטיסטית.
המסקנות היו שלמרות שבשתי הקבוצות (חולי הסוכרת בהם התפתחה רטינופתיה והחולים שנשארו ללא רטינופתיה) הייתה הידקקות של הדמית ושל הרשתית, קצב הנוירודגנרציה של הרשתית וקצב הידקקות הדמית היו שונים באופן משמעותי בעיניים בהן התפתחה רטינופתיה סוכרתית בהשוואה שעיניים שנשארו ללא רטינופתיה במהלך 3 שנות המעקב.
הממצאים מצביעים על כך שיש תהליך הידקקות של שכבות תאי הגנגליון והשכבה הפלקסיפורמית וכן של הדמית עוד לפני הביטוי הקליני של רטינופתיה סוכרתית.