מתקצר: פרופ' מרדכי רוזנר

השוואה בין אולטרסאונד לביופסיה של עורק טמפורלי לצורך אבחנה של ארטריטיס של תאי ענק  

 

 

ארטריטיס של תאי ענקGiant cell arteritis (GCA)  היא הוסקוליטיס השכיחה ביותר של כלי גדול בחולים מעל גיל 50 שנה. היא שכיחה בסקנדינביה. השכיחות השנתית של GCA ב- Skane שבשבדיה היא 14.1 ל- 100,000 אנשים בגיל 50 שנה או יותר.  

 

בעוד שהאטיולוגיה של GCA איננה ידועה, כנראה שגורמים גנטיים וסביבתיים גם יחד אחראים להתחלת המפל הדלקתי.

 

 GCA הוא מצב חרום רפואי ואופתלמולוגי, ואבחנה מהירה ומדויקת קריטית למניעת איבוד ראייה אקוטי בלתי הפיך ואוטם. בגלל תופעות לואי לא רצויות של טיפול בקורטיקוסטרואידים, חשוב מאד גם לזהות מהר חולים ללא GCA.

 

מבחינה קלינית עשוי להיות קשה לאבחן את המחלה בגלל התסמינים הלא-ברורים שלה. על פי גישה של הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה מ- 1990, מאובחן CGA אם מתקיימים לפחות שלושה מתוך חמשת המדדים: גיל של 50 שנה או יותר, כאב ראש חדש, אבנורמליות של עורק טמפורלי, שקיעת דם מוחשת של 50 מ"מ לשעה או יותר, ותשובה חיובית של ביופסיה של עורק טמפורלי.

 

מדדים אלה יכולים לשמש לאבחנה מבדלת של CGA מסוגים אחרים של וסקוליטיס. על פי מדדים אלה רבע מהחולים עם ביופסיה חיובית לא היו מאובחנים כחולי CGA. כיום מפתחים מדדים חדשים בארה"ב ובאירופה. ביופסיה של עורק טמפורלי משמש בדרך כלל לאישור האבחנה. אולם ביופסיה כנקודת יחוס איננה אופטימלית בגלל הרגישות הנמוכה שלה.

 

למרות שביופסיה חיובית מאשרת אבחנה של GCA, ביופסיה שלילית איננה שוללת אותה. למרות שהביופסיה נחשבת לפעולה חודרנית קלה, עלולים להיות לה סיבוכים ויש פער זמן בין ביצוע הפעולה למועד קבלת התשובה.

 

בשטח הראומטולוגיה, אולטרסאונד של עורק טמפורלי נעשה כלי חשוב יותר ויותר במחלת GCA וכעת הוא מומלץ על ידי הליגה האירופאית כנגד ראומטיזם (EULAR) כבדיקה מהשורה הראשונה בחולים עם תסמינים קרניאליים של GCA במקומות בהם נמצאים אנשי אולטרסאונד מנוסים.

 

כאשר משתמשים באולטרסאונד ביחד עם תסמינים קליניים של GCA ניתן לאבחן את המחלה או לשלול אותה באופן מידי. מאפיינים פתולוגיים שמתגלים באמצעות אולטרסאונד הם עיבוי מוגבר של דופן כלי הדם (halo-sign) ועורקים שלא נמעכים בגלל עיבוי הדפנות (positive compression sign). האולטרסאונד הוא בדיקה לא חודרנית ויעילה גם מבחינה כלכלית.

 

מספר מחקרים הראו שלאולטרסאונד רגישות וספציפיות גבוהים. השימוש בבדיקות אבחנתיות כמו ביופסיה של עורק טמפורלי ואולטרסאונד לאישור אבחנה של GCA צריכים להיות הפעולות השגרתיות כדי למנוע טיפול מיותר בקורטיקוסטרואידים או טיפולים מהשורה השנייה כמו מעכבי אינטרלאוקין 6.

 

המחקר הנוכחי הוא מחקר “Real-World” ממרכז רפואי אחד. מטרתו הייתה לבדוק את האולטרסאונד כבדיקה של הקו הראשון לאבחנה של GCA בהשוואה לאבחנה קלינית וביופסיה.

 

החוקרים היו מקופנהגן, דנמרק. בוצעה בדיקה מחודשת של תוצאות הבדיקות של חולים עם חשד ל- GCA בתקופה שבין אוגוסט 2018 ליוני 2019. החולים עברו בדיקה קלינית ובדיקות דם. תוך מספר ימים מהתחלת הטיפול בסטרואידים בוצעה בדיקת אולטרסאונד וביופסיה של העורק הטמפורלי בשני הצדדים. רופאים מומחים קבעו את האבחנה הקלינית הסופית כעבור 6 חודשי מעקב.

 

78 חולים עברו בדיקת אולטרסאונד וגם ביופסיה. ל- 35 חולים המהווים 45% נתנה אבחנה קלינית סופית של GCA.

 

בהשוואה לאבחנה הקלינית הסופית, לביופסיה הייתה רגישות של 69% וספציפיות של 100%. לבדיקת האולטרסאונד הייתה רגישות של 63% וספציפיות של 79%. תוצאה שלילית כוזבת (false negative) של בדיקת האולטרסאונד הייתה ב- 4 מקרים מתוך 78 המהווים 5%.

 

המסקנה הייתה שהרגישות של בדיקת אולטרסאונד דומה לזו של ביופסיה אך סך הכל הדיוק שלה מעט פחות בהשוואה לביופסיה. בסך הכל החוקרים מוצאים שבדיקת האולטרסאונד היא כלי אמין של השורה הראשונה לאבחנה של GCA.