פרופ' מרדכי רוזנר

שכיחות היפרדות רשתית, בצקת מקולרית ויתר לחץ תוך עיני לאחר קפסולוטומיה עם לייזר יאג  

 

ירוד הוא אחד הסיבות השכיחות ביותר לאיבוד ראייה במבוגרים. הטיפול בו מבוסס על ניתוח בו מוחלפת העדשה הטבעית העכורה בעדשה מלאכותית (IOL) שקופה.

בצרפת בוצעו ב- 2017 בערך 830,000 ניתוחי ירוד, ומספרם עלה ליותר מ- 940,000 ב- 2021. עכירות הקופסית האחורית (PCO) הינה הסיבוך השכיח ביותר לאחר ניתוח ירוד, בגלל שגשוג תאי אפיתל בתוך קופסית העדשה. הדבר קורה במהלך החודשים שלאחר הניתוח או מאוחר יותר ומעריכים ששכיחותו 50% במהלך 5 שנים לאחר ניתוח.

 

הטיפול המקובל ב- PCO מבוסס על פתיחת הקופסית האחורית במרכזה – קפסולוטומיה אחורית, בעזרת לייזר Nd:YAG (neodymium:yttrium-aluminumgarnet laser). תהליך מהיר וחסר כאב זה מחזיר לחולים ראייה טובה. לאחר קפסולוטומיה אחורית בדרך כלל מטפלים בחולים עם טיפות עיניים אנטי-דלקתיות ולעיתים גם עם טיפות להורדת לחץ תוך עיני, מכיוון שדלקת מקומית בעין ועלייה זמנית של לחץ תוך עיני הם הסיבוכים השכיחים ביותר.

 

תופעות לוואי פחות שכיחות של קפסולוטומיה אחורית כוללות עליית לחץ תוך עיני מתמשכת, או גלאוקומה בחולים בעלי סיכון, שהיו לפני הקפסולוטומיה עם לחץ תוך עיני מוגבר או גלאוקומה, קוצר ראייה גבוה או פתולוגיה ויטראו-רטינלית.

 

תופעות לוואי פחות שכיחות נוספות כוללות בצקת מקולרית, הפרדות זגוגית אחורית, הפרדות רשתית, התעכרות מחדש, פגיעות לייזר, דימום מהקשתית, בצקת קרנית ואובאיטיס.

 

לעיתים עלולה להיגרם סבלוקסציה של ה- IOL, שמצריכה ניתוח למיקומה מחדש. רוב תופעות הלוואי הלא רצויות לאחר קפסולוטומיה אחורית הן נדירות או בעלות חשיבות מוגבלת מאד על הראייה ועל איכות החיים.

יש מחסור בנתונים עדכניים על האפידמיולוגיה של קפסולוטומיה אחורית ועל הסיבוכים המוקדמים והמאוחרים יותר שלה. המחקר האפידמיולוגי French YAG 1 התמקד במספר הקפסולוטומיות.

 

המטרה של המחקר הנוכחי: French YAG 2 הייתה להעריך את השכיחות של שלושה סיבוכים חשובים לאחר קפסולוטומיה: יתר לחץ תוך עיני/גלאוקומה, בצקת מקולרית והיפרדות רשתית, במהלך שנה לאחר הקפסולוטומיה, ולהעריך מהם הגורמים הקליניים והדמוגרפיים האפשריים שמשפיעים על התפתחות סיבוכים, בהתבסס על בסיס מידע לאומי גדול ומייצג של תביעות רפואיות. 

 

החוקרים היו מצרפת. במחקר נכללו מבוגרים שעברו קפסולוטומיה אחורית עם לייזר יאג בין 2014 ל- 2017, אשר לא היו להם מחלות עיניים אחרות בשנה שקדמה לקפסולוטומיה, ואשר היה לגביהם מידע עד 12 חודשים לאחר הקפסולוטומיה.

 

גורמים הקשורים לסיבוכים הוערכו באמצעות מודלים סטטיסטיים של Cox. התוצאים העיקריים היו האפידמיולוגיה של קפסולוטומיה אחורית, מאפייני החולים, השיעור של חולים עם סיבוכים, ומשתנים שזוהו כגורמים הקשורים לסיבוכים.

 

נמצא שבתקופת המחקר 6,210 חולים עברו קפסולוטומיה עם לייזר יאג (7958 פעולות). הגיל המדיאני בעת מעבר הקפסולוטומיה היה 75 שנים. שיעור הסיבוכים במהלך 3 חודשים היה 8.6% ובמהלך 12 חודשים היה 13.3%.

 

בקרב החולים עם סיבוך אחד מאלה שנבדקו, 68% מהם קרו תוך 3 חודשים מהקפסולוטומיה. במהלך 3 חודשים נמצא שיעור של בערך 5% של יתר לחץ תוך עיני ובצקת מקולרית. שיעור היפרדות רשתית הייתה עד 0.5% לאורך כל המעקב. נמצא שקפסולוטומיה אחורית שבוצעה תוך שנה מניתוח הירוד הייתה עם סיכון גבוה יותר לסיבוכים בהשוואה לקפסולוטומיות שבוצעו בשלב מאוחר יותר. 

 

חולי סוכרת היו בסיכון גבוה יותר לסיבוך של יתר לחץ תוך עיני בהשוואה לחולים ללא סוכרת. קפסולוטומיות שבוצעו בין שנה לשנתיים לאחר ניתוח הירוד היו בסיכון גבוה יותר לסיבוך של יתר לחץ תוך עיני בהשוואה לקפסולוטומיות שבוצעו מאוחר יותר.

 

המסקנות היו שיתר לחץ תוך עיני ובצקת מקולרית היו הסיבוכים השכיחים ביותר (מבין 3 הסיבוכים המשמעותיים שנבדקו) של קפסולוטומיה אחורית עם לייזר YAG, והם קרו בעיקר תוך 3 חודשים לאחר הקפסולוטומיה.

הדבר מדגיש את הצורך במעקב צמוד במהלך פרק זמן זה, ובצורך לדחות את מועד הקפסולוטומיות אם הדבר מתאפשר. סוכרת וקפסולוטומיה מוקדמת הם גורמים חשובים להתפתחות סיבוכים.